
בשבוע שעבר דיברנו על שמות של צמחים. והנה כאן ברחובותינו אחד שקיבל את שמו בזכות כמה שבועות שבהם הוא אכן כליל יופי: זהו כליל החורש.
בשיא הפריחה כליל החורש הוא כתם גדול של צבע סגול (יותר מדוייק: צבע הלילך), והוא בולט בנוכחותו מעל כל הירוק של יערות הבר ושל עצי הגינון.
במשך החורף הוא עמד בשלכת. ועכשיו הוא פורח. פריחה בולטת במיוחד, תודות לכמה פטנטים.
הפטנט הראשון – צבע, צבע, צבע….
הפטנט השני: לא מיוחד. השקד כבר הדגים זאת קודם – הפריחה קודמת להנצת העלים, כך שאין מה שיסתיר את כל הסגול המהמם הזה.
אגב, כליל החורש פורח פעמיים בשנה, בשתי עונות המעבר. לא שמתם לב? זה מפני שהפריחה הסתווית דלילה יותר, וגם מוסתרת, מכיוון שהיא מתרחשת על ענפים מכוסי עלווה.
בואו נלך בעקבות זימזום הדבורים אל הפרחים הסגולים. הדבר הראשון שתופס את העין קשור ל“פטנט“ השלישי: הפרחים יוצאים מכל מקום! ברוב העצים פרחים יוצאים מקצות הגבעולים. כליל החורש פורח גם ישירות מהגזע! התכונה החריגה הזאת מאפיינת עצים ממוצא סובטרופי. ואני מכירה לפחות עוד מין עץ אחד בישוב שלנו שמצמיח פרחים מהגזע.

ופטנט מספר ארבע: הפרחים לא באים אחד אחד אלא בגושים (אשכולות), מה שמעצים עוד יותר את האפקט של הצבע

עסקנו בעבר בעניין צבעי השלכת שבארצנו אינם מרשימים במיוחד. כליל החורש אינו יוצא דופן מבחינה זו, אבל עכשיו בעונת הפריחה – האדמה מתחת לעץ מכוסה בסגול המהמם של הפרחים שנשרו.

מבט מקרוב אל הפרח
לפרח של כליל החורש אין צורה קלאסית של פרחים כמו שאנחנו רגילים לצייר… הוא דומה יותר לפרחים הפרפרניים כמו של האפונה והרותם. מוזמנים לספור: 5 עלי כותרת, שאינם שווים בגודלם: במרכז עלה קצר ופנימי יותר. משני צדדיו עוד עלי הכותרת שמסתירים אותו. במרכז הפרח 10 אבקנים על זירים ארוכים.

לא תמצאו עץ שאינו אפןף בזימזום הדבורים, מפני שבנוסף לצבע האטרקטיבי, הפרחים גם מכילים המון צוף. מי שיש לו כליל החורש בקרבת ביתו אולי יזכה לראות גם ציפורים שבאות לטעום מהצוף, ובמיוחד את הציפורים הקטנות והמקסימות שנקראות צופית (על שם הצוף שהן אוהבות לאכול…).
גזע מיוחד
בשלכת, כשהעץ עירום מעלים ופרחים, נחשפת הצורה היחודית של הגזע. לעתים קרובות זה לא גזע מרכזי האופייני ל"עץ", אלא צרור של גזעים דקים יחסית, צורה שיותר מזכירה צורת שיח. בכל עונה צומחים ענפים חדשים מאזור צוואר השורש – ממש מתוך האדמה. אם לא יגזמו ענפים "מיותרים", הם יהפכו לגזעים חדשים. למעשה התחלופה הזאת של "גזעים" מאפשרת לכליל החורש להאריך ימים, מפני שענפים צעירים מחליפים את הענפים שהזדקנו והתנוונו.


ועוד מעט יגיעו גם העלים
עברנו את השלכת, הפריחה בעיצומה ועל חלק מהעצים כבר מתחילים לראות את העלים החדשים, הצעירים. הם רכים וקטנים, אבל בקרוב יפגינו נוכחות. בשיא העלים גדולים יחסית לרוב עצי האזור, והם עגולים – דמויי לב.

תרמילי הפירות של כליל החורש
בין צרורות הפרחים על חלק מהענפים עדיין תלויים תרמילי הפרי מעונת הפריחה הקודמת. אנחנו רגילים לראות תרמילי פרי שנפתחים בלחיצה או אפילו מעצמם, על מנת לאפשר לזרעים לנשור. לא כך כליל החורש. תרמילי הפרי ארוכים, שטוחים, ולא בנויים להיפתח. הם גם לא ממהרים לנשור מהעץ, אלא רק כשהרוחות חזקות במיוחד, וגם זה לא תמיד….

אם חשקה נפשכם בעץ יפה בגינה אתם יכולים לחסוך את הקנייה במשתלה ובמקום זה לנסות להנביט את הזרעים ולטעת כליל החורש משל עצמכם בגינה! קיטפו תרמיל אחד ופיתחו אותו. תראו שיש בו הרבה זרעים קטנים חומים. הם קלים להנבטה. נסו.

כל עצי כליל החורש ברחובותינו הם נטועים, וגם בעבר הכי טבעי של האזור לא צמחו כאן עצים כאלה (תכל'ס בספר המדבר שלנו כנראה לא צמחו עצים, אלא רק כמה מיני שיחים). מקומו הטבעי הוא בחורשים מוצלים ולחים, יחד עם עצי אלון ואלה. אצלנו הוא צומח בגינות מושקות, ומרגיש לא רע בכלל.
אגב, אתרי הלקטנים ממליצים על פרחי כליל החורש המתוקים לאכילה, וגם מצביעים על סגולותיהם הבריאותיות של הפרחים והעלים. אבל זהירות: פרי העץ דווקא רעיל.
