צבעוני ההרים
צבעוני ההרים הוא אחד הפרחים המרשימים בארץ (והוא גם מוגן). קל לזהות אותו לפי צורת המגן דוד השחור במרכז הפרח, שנועדה למשוך מאביקים.

ידעתי שהם צומחים בהרים שלנו. פעם אחת צילמתי צבעוני הרים בשדה הבור שליד המקלט הציבורי הסמוך לביתי (כן, אצלנו עדיין יש מקלטים כאלו). אבל בדרך כלל אני מספיקה לראות רק את העלים, שנוכחים בשדה במשך כל החורף, או את עמוד הפרי שניכר בצורתו המיוחדת וניצב בשדה במשך כל הקיץ.

אבל השבוע, אחד השכנים שלח לי תמונה של צבעוני שנצפה קרוב לישוב.

וכך מספרת לנו ויקיפדיה: "צבעוני ההרים… נחשב לאחד הפרחים ההדורים של ישראל". נכון! נעמי שמר בחרה להזכיר דווקא אותו יחד עם האירוס בשיר: "אדוני, היזהר – אל תיגע באירוס, צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום". יש עוד הרבה פרחים מוגנים, חלקם מרשימים אפילו יותר, אבל הצבעוני גם יפה וגם נפוץ יחסית, כך שהשיר רלוונטי לכולם (יש לו אח הדומה לו באזור החוף: צבעוני השרון).

צבעוני ההרים. צילום: רום-יה קארו

כמו רבים מהפרחים היותר מרשימים, גם לצבעוני יש בצל באדמה, דבר שמבטיח את שרידותו גם בשנים קשות יחסית. הבצל טמון עמוק באדמה, והמשמעות לעתיד היא לא פשוטה: ביום שיבנו שכונות בגבעות שמסביב, יהיה קשה למצוא, לחלץ ולהציל את בצלי הצבעונים ולהעביר אותם למקום שבו יצמחו בשלווה.

אם יש צבעוני שאתם מכירים באופן "אישי", נסו לציין לעצמכם את מקומו כך שניתן יהיה לאתר את הבצל גם ביום קיצי שבו האדמה קרחת ויבשה.

איך הצבעוני מושך מאביקים?

הבצל טמון באדמה, אבל מהפרח אי אפשר להתעלם. אמנם גם הוא אדום כמו הכלנית, הנורית והפרג, אבל בעוד שלושת אלה אולי מטעים בדמיון שלהם זה לזה, הצבעוני הוא שונה:

יש לו שישה עלי כותרת מחודדים בקצותיהם, ובבסיס החיצוני שלהם יש כתם צהוב. הפרח נראה בדרך כלל כמעט סגור, אבל בתוכו יש ציור שחור של מגן דוד שחור, מוקף במסגרת צהובה. העיצוב הזה מסמן לחיפושיות המאביקות את מקומם של האבקנים.

צורת המגן דוד השחורה במרכז הצבעוני מסמנת את מיקום האבקנים. צילום: רום-יה קארו

מי מאביק את הצבעוני?

לצבעוני אין ריח, ולכן המאביקים שלו צריכים סימנים חזותיים כדי להימשך אליו. הצבעוני גם לא משקיע ביצירת צוף, ולכן לא יבקרו אצלו פרפרים, שהאינטרס שלהם הוא ליהנות מהצוף (כן, כן, זו הסיבה היחידה שבשבילה פרחים מיצרים צוף!).

אז מה כן יש לצבעוני להציע? הרבה הרבה אבקה!

דבורים מחפשות גם צוף וגם אבקה, ולכן יש סיכוי שיבואו לבקר, אבל המבקרות המסורות ביותר הן חיפושיות הפרחים, שלפעמים גם נשארות בלילה לישון בתוך הפרח שנסגר.

איך הצבעוני מתרבה?

כמו רוב צמחי הבצל, הצבעוני מתרבה על ידי חלוקת הבצל שלו. שישה בצלי צבעונים מהולנד ששתלתי בחצר שלי לפני עשור או יותר הפכו לגוש שכנראה כולל יותר מעשרים בצלים.

אבל הצבעוני מתרבה גם על ידי זרעים. את הפרי המעניין שלו אתם פוגשים בשדה, כנראה בלי להבין מה אתם רואים. זה פרי שנראה כמו פרח יבש עם שלושה עלים נפוחים. אלה למעשה ה"הֶלקטים" – מיכלי זרעים שיש בכל אחד מהם כמות גדולה של זרעים. כשההלקט נפתח והרוח מטלטלת אותו, הזרעים מופצים לסביבה.

הֶלקטים (מיכלי זרעים) של צבעוני ההרים. צילום: גדעון פיזנטי, ויקימדיה

איך זורעים צבעוני?

מצאתם פרי של צבעוני, לקחתם לכם כמה זרעים (זה מותר), פיזרתם בגינה. ועכשיו מה?

עכשיו צריכים לחכות בסבלנות ואמונה. כן, הזרעים ינבטו כבר בחורף הבא, אבל אתם לא תראו שום דבר. אמנם כבר בשנה הראשונה יתפתח בצל באדמה, אבל רק בשנה השלישית או הרביעית יבקעו אל פני השטח שלושה עלים וגבעול פריחה אחד. האחד הזה יכול לפתח עוד בצלים או להפיץ עוד זרעים ולספק לכם חוויה של פעם בחורף. בתנאי שהחורף קר מספיק. כן, הצבעוני שלנו זקוק למנת קור כדי לפרוח.

עוד דברים לראות בטבע פה