דרור

על חטאי אני מודה היום: בכל שנות המדור דחיתי את הכתיבה על דרור הבית. ציפור "פושטית", אפורה, נמצאת בכל מקום כל השנה…. אבל משהו משתנה. ציפורי הדרור מתמעטות, ועם ההתמעטות עולה פתאום העניין בהן.

לכבוד חג החירות קבלו את: דְּרוֹר הַבַּיִת , שבמקורותינו הקדומים וגם ב"מאה שירים ראשונים" נקרא: אַנְקוֹר.

כמו שכתבנו בהקדמה, דרור הבית חי כמעט בכל מקום שחיים בו בני אדם. הוא (ואיתו היונה והעורב) מהעופות שמסתגלים לחברת בני אדם ונהנים ממה שהאדם עושה – שאריות מזון, מקומות קינון בגגות הבתים ועוד. אז קחו הפסקה קלה מעבודות הניקיון, צאו לחצר וצפו בדרורים, שפעם הייתי מבטיחה לכם שיש בחצרכם והפעם אני רק מקווה…

במה יש לצפות:

להקה

בדרך כלל הדרור לא לבד. שוב אני צריכה להספיד את "פעם", אז יכולנו לראות להקות גדולות של דרורים. עכשיו החבורות יותר קטנות ועדיין ניתן לראות את החבר'ה בפעילות משותפת: מתרחצים בשלוליות אחרי הגשם או מתפלשים בחול, או משתזפים בשמש – כל אלה נועדו להגן עליהם מפני טפילים שונים.

זכר ונקבה

אצל בעלי חיים רבים בטבע קיימת שונות בין הזכר לנקבה. גם הדרורים: הנקבה סתם אפורה. הזכר חום-אפור עם פסי הדגשה ובנוסף יש לו סינר שחור. בעצם, לא אצל כולם הסינר שחור מאד. החוקר דיוויד אטינבורו גילה שהצבע מבטא את דרגתו של הדרור: זה שיש לו סינר דהוי יברח מפני בעל הסינר הכהה. מה דרגתו של הדרור שראיתם? אגב בעונה זו של הקינון סינרם של כל הדרורים כהה יותר מבשאר השנה.

רגליים

מה כבר יכול להיות מעניין ברגליים של ציפור? ובכן , מבנה האצבעות ברגלי ציפורים מלמד אותנו על אורח החיים שלהן. יש רגליים שמותאמות לשחיה, אחרות מותאמות והליכה או ריצה, ויש כאלה שמותאמות במיוחד לעמידה על ענפי העץ. לא נגלה לכם. צפו בעצמכם: מה מבנה האצבעות ברגלי הדרור? באיזו צורה הוא מתהלך? (יש רמז בשיר "על הגדר קיפץ אנקור" מ"מאה שירים ראשונים". חפשו שם)

חיזור

בימים אלה, ולמעשה במשך כל האביב והקיץ, הדרורים עסוקים בחיזור, קינון וגידול צאצאים. אם אתם רואים כמה זכרים (חומים עם סינר) מצייצים ומקפצים סביב נקבה אחת (אפורה). במי תבחר? סבלנות, המבחן האמיתי עדיין לא הגיע. ע"ע "מבחן".

קן

מי שבונה את הקן הוא הזכר, ובינינו – הקן לא מושקע במיוחד. יותר כמו ערימת זרדים מבולגנת. בדרך כלל אין צורך להשקיע במבנה, מפני שלרוב הקן בנוי בחור כלשהו – כמו ארגזי הרוח בגגות הרעפים שלנו, ובארגזי התריסים. מעל הזרדים יש גם ריפוד, ואם מצאתם קן, מעניין לראות מה אסף הדרור שלנו לריפוד הקן: כנראה תמצאו שם כל מיני שאריות שזרקנו : חוטים, שערות, ניירות…

כיום יש לדרורים בעיה גדולה: חלק גדול מחללי הקינון נתפסים על ידי ציפורי המיינה, לעתים המיינה גונבת את הקן לאחר שנבנה! – וזו אחת הסיבות להתמעטות הדרורים. (סיבות נוספות הן החתולים והדברת חרקים שמשמשים מזון לגוזלים). אם ראיתם את הדרור שבחצרכם עומד לבדו ומצייץ בקול רם – סימן שסיים לבנות קן.

המבחן

עכשיו, אחרי שהקן בנוי, מגיע המבחן האמיתי: נקבות שונות באות לבדוק את הקן, ובוחרות עם מי להקים משפחה. המבחן מתקיים פעם אחת בלבד, ובמשך כל חייהם (כשנה) הזוג יקנן יחד.

ביצים וגוזלים

מצאתם קן? צפו בזהירות ובלי לגעת. לדרור ביצים זעירות, שבוקעות כעבור 15 ימים. הגוזלים עירומים וחסרי אונים. קורה שגוזל נופל מהקן. ואז ילדינו הרחומים רוצים לאמץ אותו… הסיכוי לשברון לב גדול מהסיכוי לספק את צרכיו של גוזל רעב. הגוזלים אוכלים בעיקר חרקים. אגב, הדרורים הבוגרים אוכלים חרקים אבל הם בעיקר צמחונים.

פרחונים

בגיל 14-17 ימים הגוזלים פורחים מהקן. לא לגמרי.. תוכלו לראות את הזכר מאכיל את מתבגריו (רואים עליהם! הם ממש נראים כמו מתבגרים).

עוד מידע , תמונות וסרטונים תמצאו באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבית והחצר