צילום: Bishnu Sarangi, מאגר Pixabay
כבר כמה שבועות אני מתעוררת בבוקר עם הניגון ב"חליל אלט" ובו חמישה צלילים פשוטים. הצלילים חוזרים על עצמם שוב ושוב ותמיד נעימים לאוזן. במשך היום נשמע עוד מגוון קטן של ניגונים, כולם פשוטים ומבוססים על מספר קטן של תווים בקצה משתנה.
עולה חדשה שהפכה לבת בית
בהתחלה חשבתי שזהו "קול התור" הנשמע בארצנו בתקופת האביב. אבל אז גיליתי להפתעתי ששלמה המלך כנראה לא פגש צוצלת מימיו!
מתברר שהצוצלת היא עולה חדשה בארצנו, שהתפתחותה בארץ דומה להתפתחות ההתיישבות. ארצות המוצא שלה הן באפריקה המשוונית. בתחילת המאה העשרים היא נצפתה לראשונה ביפו, קיבלה את השם העברי "תור העיר" (שם שמלמד אתכם על צורת ההתנחלות המועדפת עליה), ומדור לדור התפוצה שלה התרחבה.
רק לפני כחמישים שנה יכלה הצוצלת להציג אזרחות קבע בכל רחבי ארצנו. רבים טוענים שהיא הובאה לארץ על ידי הערבים שנהגו להחזיק אותה כציפור כלוב. אבל יש חוקרים שסבורים ששינוי מפת ההתיישבות בארץ יצר תנאים טובים (צמחיה, מים, מזון) שעודדו את ההגירה של הצוצלות.
לעתים קרובות תראו את הצוצלת הולכת על האדמה ומנקרת: זרעים קטנים, חתיכות פרי , ניצנים וגם חרקים קטנים. בקרבת בני אדם יש הרבה מזון נוסף: שאריות מזון ואשפה. משכנות האדם מספקים גם הרבה אפשרויות דיור לבניית קן.
איך מבדילים בין צוצלת ליונה?
אז הקן שעל המזגן שלי הוא לא קן של יונה? זה נראה אותו דבר…
לא ממש אותו דבר. הצוצלת היא אכן "סוג של" יונה, אבל היא קצת יותר קטנה ובעלת מבנה גוף צר ועדין יותר. בניגון למגוון צבעי היונים, לכל הצוצלות אותו גוון – חום אדמדמם.
אגב, הערבים וגם האנגלים (שכקולוניאליסטים הכירו את הצוצלת כבר בארצות מוצאה) מכנים אותה "תור צוחק". מה דעתכם? האם הניגון של הצוצלת נשמע לכם צוחק או לועג? גם השם צוצלת רומז לנו על צלצול הקול, אבל בלי שיפוטיות…
צוצלת בחלון – חוויה או מטרד?
לא סתם אנחנו מרגישים שהצוצלת היא בת בית. רבים מאיתנו חוו את החוויה הנעימה, או שלא (תלוי את מי שואלים), לגלות על אדן החלון ערימת זרדים שבקושי ניתן לקרוא לה קן, ועליה "יונה" (בעצם צוצלת) יושבת ודוגרת, או גוזלים שההורים באים להאכיל לעתים תכופות. בעיני זו חוויה מהממת לעקוב אחרי המתרחש בקן, וגם לשמוע את הניגון המיוחד בזמן חילופי המשמרות בין ההורים.
כן, אני מסכימה שיש גם מטרד בריאותי קל: קרציה מיוחדת ליונים שנקראת בשם המקורי "קרציונים" . בזמן הקינון הקרציונים נשארים בסביבות הקן, אבל לאחר שהגוזלים פורחים נשאר המפגע בצורת חרקים זעירים משוטטים. וזה באמת לא נעים. אז ברגע שפרחו הגוזלים, העיפו החוצה את שאריות הקן!
אגב, לרוב הציפורים אנחנו מכירים יש עונת קינון אחת או שתים בלבד. הצוצלת מקננת אפילו חמש פעמים בשנה. זו תופעה שמתאימה לארץ המוצא שלה באזור המשווני, שם אין עונות שנה…
התפוצצות אוכלוסין
לפי דעתם של חוקרים מסוימים, ההתפשטות הנרחבת של הצוצלת קשורה גם למגיפה שהפילה חללים רבים באוכלוסיית הבזים. גם בז הוא עוף מצוי אצלנו (ומעניין שגם הבז מקנן על אדני חלונות). הגודל שלו בז דומה לגודלן של הצוצלות, אבל הוא צד וטורף אותן. כשפרצה המגיפה ואוכלוסית הבזים התמעטה, התרבו הצוצלות.
אוכלוסיית הבזים השתקמה מאז, אבל המאזן בטבע השתנה בדרך קבע. אל דאגה: יש טורף נוסף ששומר על גודל האוכלוסין, וגם הוא קשור לבני האדם: החתול. לאחר שהגוזלים פורחים מהקן הם עדיין מתלמדים בתעופה ומתקשים להימלט מחתולים.
