צילום: ניצן כהן, ויקימדיה
לפני כמה זמן קיבלתי תמונה בוואטסאפ, בצירוף שאלה: "זה צפע?“
ומייד אחרי זה: ”לא הרגנו אותו. תפסנו וזרקנו מעבר לגדר“
טוב. אז קודם כל, זה לא היה צפע, אלא נחש דומה. לנחש הצפע יש על הגב קו עבה ומתפתל כעין זיגזג או גל. הצפע הוא נחש ארסי, ואויבים שרואים את המראה הזה נרתעים ומתרחקים. נחשים אחרים (ולא רק נחשים) מחקים את הדגם כדי להרתיע, למרות שהם לא מסוכנים.
ליתר ביטחון שלחתי את התמונה למכר שהוא גם לוכד נחשים מוסמך. הוא אישר את ההשערה שלי: ”שלוון הכתמים“. והוסיף הערה: ”טורף עקרבים“. הופה! כמה טוב שהשואל לא הרג אותו, וכמה חבל שלא השאיר אותו בגינה להשמיד עקרבים, שהם באמת מסוכנים.
איך מזהים את שלוון הכתמים?
לפני שנרחיב בעניין, כמה מילים על שלוון הכתמים. סימני זיהוי: נחש חום או אפור בהיר, מקושט בכתמים חומים. סימן זיהוי מובהק יותר הוא כתם חום רחב על העורף. שלוון הכתמים הוא נחש איטי, והוא זוחל בעיקר על ובין אבנים.
לפי הדיווח שקיבלתי. הנחש השמיע קולות לחישה קלאסיים לנחשים הארסיים מהסרטים, וגם הניע את ראשו בתנועות הכשה. לא לדאוג, גם זה חלק מהעמדת הפנים שנועדה להרחיק ממנו אויבים.
כששאלתי איך תפסו אותו ענו לי שזה היה קל מאד. השלוון הוא נחש איטי, ומשום מה הוא לא מאד מפחד מבני אדם. בכל זאת הייתי ממליצה למי שמוצא נחש בחצר להתייעץ עם מומחה וללכוד את הנחש בצורה בטוחה. דרך אגב, ייתכן שניסיון לכידה של שלוון הכתמים יזכה את הלוכד בשפריץ קל של חומר מסריח. גם זו שיטה.
להדביר או לא להדביר?
את החלק השני של העמוד נקדיש לאקולוגיה. רוב האנשים ששומעים ”אקולוגיה“ חושבים שמדובר במיחזור בקבוקים. מיחזור זה חשוב, אבל יש עניינים חשובים בהרבה שקשורים לנושא.
המונח "אקולוגיה" מתייחס לסביבת חיים וכל מה שיש בה: תכונות הקרקע, האקלים, האור ועוד וכל היצורים החיים – צמחים ובעלי חיים שמתקיימים בסביבה. כיום אנחנו מבינים שהכל קשור בהכל, וכל שינוי בסביבה או ביצורים שחיים בה יש לו השפעה על יצורים אחרים החיים באותה סביבה. כשבני אדם מקימים יישוב או שכונה, הם עושים את זה בתוך סביבת חיים קיימת – על הסלעים, האדמה, הצמחים ובעלי החיים שבה. ישוב משפיע השפעה גדולה על תנאי המחיה. המים (השקיה), המסלע (בניה), הצמחיה (גינון) ואפילו האור (תאורה בלילה). ואלה רק דוגמאות. כמובן שאי אפשר להימנע מזה, אבל צריכים להיות מודעים.
אני גרה בבית קרקע. אנחנו זוכים לאינסוף מבקרים, שהסביבה הזאת היא ביתם ההיסטורי: פרפרים, נמלים, צרצרים, חיפושיות וגם נדלים, עקרבים ונחשים. לעתים קרובות אני פוגשת בוואטסאפ בקשה להמלצה על מדביר. כדאי לדעת, שהטבע עוסק בהדברה כל הזמן. אם אנחנו שומרים על מגוון היצורים, הם בתורם אוכלים אלה את אלה, וכך מתקיימת שמירה על מינון נמוך של ביקורים.
לדוגמה שלוון הכתמים. נוכחותו בחצר תחסוך לכם ביקורים לא רצויים של עקרבים ושאר פרוקי רגליים (הכוונה לחרקים ולשאר היצורים בעלי מספר מגוון של רגליים, משש ועד שש מאות).
כאשר אנחנו משתמשים בחומרי הדברה אנחנו משמידים לא רק את היצורים ”הבלתי נסבלים“ אלא גם את היצורים שנבראו כדי להשמיד אותם. הדברה עלולה לפתוח מעגל קסמים מזיק, שמוציא מהמערכת האקולוגית יצור אחרי יצור, ובדרך כלל משאירה אותנו דווקא עם בעלי החיים הבלתי נסבלים שעכשיו כבר אין להם אויבים. ובכל זאת, כשהיא נעשית נכון – עם מחשבה, מקצועיות, והתחשבות בטבע – היא יכולה להיות חלק מהפתרון ולא מהבעיה.
הערה: תמונת הנושא של הפוסט הזה נלקחה מויקימדיה.
