צילום: אסתר ענבר, ויקימדיה
לפני כמה זמן כתבתי כאן על האלמנה השחורה. בעקבות המאמר הזה קיבלתי כמה תגובות לחוצות מקוראים. אז אפשר להירגע. הסיכוי שתפגשו באלמנה שחורה הוא קטן מאד, במיוחד אם אתם לא מתכוונים להפוך אבנים.
אבל בואו ואמליץ לכם להכיר עכביש אחר: כְּסוּפִי. הוא גדול ומרשים, אבל בכלל לא מסוכן. יש אפילו אנשים שמגדלים אותו כחיית מחמד! אני כמובן לא ממליצה לקחת בשבי שום בעל חיים שמקומו בטבע.
מאיפה הכסף?
"כסופי" זה שם אריסטוקראטי במיוחד, נכון? אם יתמזל מזלכם לראות כסופי כשהשמש מאירה אותו, לא תצטרכו הסבר לשם. הוא אכן כסוף, אבל הצבע לא נגרם על ידי חומרי צבע. הכסופי שלנו, שחי בסביבה די מדברית צריך הגנה מקרינת השמש. לשם כך יש לו זיפים שמכסים את הגוף, והם מחזירים את קרינת השמש. החזרת האור הזאת נראית לנו כצבע כסוף.
רשת גדולה
המאפיין המרשים ביותר של עכבישים אלה הוא הרשת שהם בונים – רשת עגולה דמויית מטריה שטוחה, מה שכולנו מכירים מהציורים כ"רשת עכביש" קלאסית. האמת היא שלעם העכבישים יש המון סוגי רשתות, ורובן אינן קלאסיות, ולפעמים גם לא מאד מרשימות. תוכלו לקרוא עוד על רשתות כאלה במאמר על התכונות המופלאות של קורי העכביש.
הכסופיים לא טווים ”סתם“ רשת גלגלית. הרשת שלהם גם גדולה במיוחד. המצלמה (הלא מצטיינת) שלי לא מצליחה לצלם אותה, אבל לעין האנושית דווקא קשה לפספס את הרשת הזאת. עכביש בוגר יכול לטוות רשת בקוטר של חצי מטר וגם יותר מכך!
בדרך כלל נמצא את הכסופי ממש באמצע הרשת. הוא עומד שם כמעט ללא תנועה ומחכה. למה?
החלק הראשון של מלאכת הציד מתרחש "מעצמו": חרק שהולך או מעופף לתומו לא מבחין ברשת הקורים הכמעט שקופה. אבל הקורים דביקים, והחרק נדבק.
לא פראייר, החרק הלכוד מתחיל לפרפר בתקווה להשתחרר מהקורים. התנהגות הגנתית שפועלת בדיוק ההיפך מהמטרה שלה.
החוש המשמעותי ביותר של הכסופי הוא חוש המישוש. הכסופי לא רואה טוב, אבל הוא חש בתנודות הרשת ולפי הרטט הוא יודע שמשהו נלכד, והוא יודע בדיוק מה סוג הטרף, ובאיזה מקום ברשת הוא נלכד. זה הזמן של הכסופי לרוץ אל הקורבן. ”תפסיק לפרפר! אתה הורס לי את הרשת!..“ אסור שזה יקרה, לכן העכביש כורך סביב הטרף קורים חזקים, שמונעים מהחרק המסכן לזוז ולהזיק לרשת. לאחר ששלמות הרשת הובטחה, העכביש מזריק לגוף הטרף מיצי עיכול, וכמו שכבר סיפרנו על עכבישים אחרים, החומר הזה פשוט מפרק את החרק הלכוד מבפנים. העכביש לקוח את הטרף הלכוד את מקומו הקבוע במרכז הרשת, ושם יושב לו בנחת ושותה את תכולת הגוף.
גופו המרוקן של החרק עשוי להישאר תלוי על הרשת.
נתפס ברשת
יש עוד כל מיני דברים שאנחנו יכולים למצוא על הרשת של הכסופי. אחד מהם הוא נשל – מעין גוף עכבישי שקוף וריק. הנשל מעיד על תהליך הגדילה של הכסופי. כשהכסופי גדל, העור שלו נעשו קטן עליו. אז הוא נתלה הפוך על הרשת, והעור שעוטף את גופו נפתח כמו מעיל בעל רוכסן. הנשל הזה נשאר זנוח על הרשת, והעכביש פורס את גופו על הרשת ומייבש את "בגדו" החדש.
דבר נוסף שאפשר למצוא באזור הרשת הוא פקעות משי די גדולות, בגודל של כשני סנטימטרים. לכאורה לא נראה קשר בין הפקעות לבין העכבישה שלנו. הן תלויות על חוט דק, כמעט שקוף. הפקעות הן פקעות הטלה. כל פקעת מכילה מאות ביצים, שמהן יבקעו מאות עכבישונים. אל דאגה, זה לא אומר שבקיץ הבא תהיה כאן התפוצצות אוכלוסין של עכבישים. אמנם לנמלים קשה להגיע אל הפקעות התלויות, אבל ציפורים וגם חרקים נהנים לאכול את הפקעות ותכולתן, ובסוף נשארים בחיים רק עכבישים בודדים. גם השורדים נמצאים בסיכון. יש מגוון בעלי חיים שרוצים לאכול אותם…
ומה עושים כשצריך לתקן את הרשת? הכסופים פעילים גם בלילה. חלק משמעותי של הלילה מוקדש לתיקון הרשת.
אשליית הגודל
הכסופי שלנו לא רק מומחה בציד, אלא גם מומחה בהתגוננות. כשהוא מזהה את האיום בזמן, הוא יוצר אשליה אופטית, כאילו הוא גדול יותר.
מה?? איך??
אז ככה: העכביש מרעיד את הגוף ואת הרשת בתדירות גבוהה. נסו להניע את האצבע במהירות מירבית מול עיניכם. רואים איך האצבע "תופסת יותר מקום"? הרעידה המהירה יוצרת אשליה של גודל גוף גדול יותר. לא הצליח? הטורף מתקרב במידה מסוכנת? עוברים לתוכנית ב': העכביש מפיל עצמו לקרקע ומסתתר.
הגודל של הכסופי נובע בעיקר מאורך הרגליים, אבל גם הגוף די גדול. בעצם, כשמדברים על גודל מדברים על הנקבה. אצל רבים מהעכבישים נקבה גדולה מהזכר. נקבת הכסופי גדולה במיוחד, פי ארבע יותר מהזכר. את הקטנטן הזה צריכים לחפש, בדרך כלל על רשת קטנה עצמאית ולפעמים על הרשת של הנקבה.
