בינתיים אין חידושי פריחה מרשימים לדבר עליהם, ולכן נמשיך להסתכל על עלים.
הפעם אתם מוזמנים לחפש נבטים וצמחים צעירים שיש להם עלים פשוטים מאורכים. מתברר שצורת עלים כזאת, שמופיעה באלפי צמחים שונים, רומזת לנו על הרבה תכונות שמשותפות לכל מגוון הצמחים האלה.
נעים להכיר: מחלקת החד-פסיגיים.
מה ההבדל בין חד-פסיגיים לדו-פסיגיים?
מדענים אוהבים למיין. לפי שיטתם הצמחים בעלי הפרחים מתחלקים לשתי קבוצות (מחלקות) עיקריות: דו-פסיגיים וחד-פסיגיים.
בעונת הנביטה תזהו בקלות את הדו-פסיגיים: בנבט שלהם על גבעול קצר צומחים זה מול זה בדיוק שני עלים, עגלגלים בדרך כלל. בניגוד להם, לנבט הראשון של החד-פסיגיים – בטח על פי שמם כבר הבנתם לבד – יש עלה יחיד ובודד, והוא צר וארוך.
סוגי צמחים חד-פסיגיים
רוב החד-פסיגיים שאתם רואים בשדות ובגינות הם מיני דגנים, שיתפתחו לשיבולת שועל, שעורה ועוד מגוון של עשרות מיני צמחי שיבולת. אם תמצאו גם עלי מאורכים וקצת יותר בשרניים, אלה שייכים לכמה צמחי בצל או פקעת כמו זהבית, עירית וחצב. אחדים מהם מיהרו לפרוח סמוך לגשם הראשון. רובם סבלניים וזהירים יותר. כרגע הם מצמיחים עלים ומזינים את הבצלים שלהם לפני שיפרחו בהמשך החורף או האביב.
גם אם אתם מעשבים את הגינה רק לפעמים, בטח שמתם לב שיש הבדל בין השורשים של צמחים שונים. השורשים של צמחים חד פסיגיים הם ישרים, דקים ולא מסועפים. המילה "ישר" מתאימה גם לתיאור של חלקים אחרים בצמחים אלה: אם בעלה "קלאסי" יש עורקים (צינורות) שמתפצלים מעורק מרכזי לשני צידי העלה, אצל החד פסיגיים העורקים ישרים ומקבילים – נמשכים מקצה אחד של העלה עד לקצה השני.
לעשבים יש פרחים, אבל לא כאלה שמתאימים לתדמית "פרח". עם זאת, פרחים ניכרים יש למינים אחרים של חד פסיגיים, למשל צמחי העונה שכבר כתבנו עליהם: חלמונית, סתוונית ועירית. בפרחים אלה ניתן להבחין בתופעה שאני מציינת בכל פעם שאנחנו עוסקים באחד מהם: עלי הכותרת, האבקנים ועוד חלקים בפרחים האלה מגיעים בכפולות של 6, או לפחות בכפולות של שלוש: שישה עלי כותרת, שלושה אבקנים וכדומה.
ומה עם עצים חד פסיגיים?
האם במחלקת החד פסיגיים יש גם עצים? כמעט שלא. למה? כי על מנת לצמוח לגובה הצמח צריך גבעול (גזע) רחב, והחד פסיגיים לא מסוגלים לעשות את זה. לא אלאה אתכם בהסבר הבוטני לכך, שהוא מסובך וכולל מילים קשות…. אחד העצים היחידים במחלקה הוא הדקל, ותסכימו איתי שלדקל יש גזע דק יחסית לעצים אחרים בגובה דומה.
אם ראיתם דקל עם גזע רחב, בדקו שוב: למעשה ה"גזע הזה" כולל את הגזע הדק, שנראה עבה יותר מפני שהוא מוקף בבסיסי העלים שצמחו בשנים קודמות, אלה שיוצרים את ה"מדרגות" בגזע הדקל. כן. זה עוד מאפיין מעניין של רבים מהחד פסיגיים: הגזע או הגבעול בנוי טבעות – טבעות של עלים שיוצרות את ה"עובי" של הגבעול. תחשבו על כרשה, למשל. העלים צומחים זה בתוך זה, או זה מחוץ לזה במצב "גבעול, ורק אחר כך מתרוממים למעלה למצב "עלה". לא פלא שרבים מהצמחים בעלי מבנה כזה הם בעלי בצל, כי בינינו לבין עצמנו מהו בצל אם לא קבוצת עלים שהתמחתה באגירת מזון מתחת לאדמה?
עץ נוסף במחלקה הוא הבננה. אבל בננה היא לא באמת עץ. בננה היא עשב ענקי! וככה היא מתוארת באנציקלופדיה החקלאית הלכתית: "הבננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב רב שנתי" משום שאין לה גזע מעוצה כמו לעצים רגילים, אלא גבעול מעובה המורכב משכבות קונצנטריות (מעגליות) של גלדים רבים." שזה, במילים מדעיות, בדיוק התיאור מהפיסקה הקודמת של גבעולי העשבים וצמחים חד פסיגיים אחרים.
