
החורף מתחיל להתניע את עצמו. ועדיין, הירוק טרם השתלט, והעיניים מחפשות אותו.
נמצא כזה בשפע, אך למרבה הפלא דווקא לא על האדמה, אלא על גבי הסלעים ובין חריצי המדרכה. זהו הטחב: שטיחונים ירוקים זוהרים, רכים ולטיפים.
כמובן, יש מי שישר אומרים "איכסה, ירוקת!"… אז בואו נניח דעות קדומות בצד, ובמקום זה נפקח את העין הטובה שלנו על הצמח המדהים הזה. צמח? כן, בהחלט.
הטחב הוא אחד הצמחים הראשונים בעולם
הטחב נחשב צמח "פרימיטיבי", אבל טעות לפרש "פרימיטבי" במובן של "מפגר" או "לא מתוחכם". המילה פרימיטיבי מתייחסת לוותיקות שלו על פני כדור הארץ. הוותיקות הזאת מעידה על כך שהטחב בהחלט מתוחכם, אחרת לא היה שורד את כל תולדות עולם הצומח.
ולא רק זה, כאחד המצמחים הראשונים בכדור הארץ, הטחבים (יחד עם אצות מיקרוסקופיות) הם האחראיים הראשונים לכך שהאטמוספירה שלנו מכילה חמצן.
כבר דיברנו על כך שחמצן מופק על ידי צמחים בתהליך הפוטוסינתזה. בלי צמחים לא יהיה קיום לשום יצור חי אחר! ומתי הופיע החמצן על פני האדמה? כאשר החלו לצמוח בו הצמחים ה“פרימיטיביים“ הראשונים. לכן בתיאור הבריאה בתורה הצמחים קודמים לבעלי החיים.
טחבי העלים
על פני כדור הארץ קיימים עשרות אלפי מינים של טחב, ולהם צורות שונות. הטחב שצומח כאן על הסלעים ועל גזעי עצים שייך לקבוצות "טחבי העלים". במבט מקרוב, אולי עדיף בזכוכית מגדלת, תוכלו לראות את העלים האלה. נגלה לכם בסוד שלא מדובר בעלים אמיתיים כמו של צמחים אחרים. לצמחים אחרים יש עלים שהם יחידה מתפקדת מורכבת, עם צינורות הובלה שמתחברים למערכת צינורות שמגיעה עד לשורשים. לטחבים אין את כל זה. הטחב רק נראה כמו צמח קטן. למעשה כל תא שבו מתפקד בנפרד.

חי על אוויר
לטחב אין שורשים. אם "עקרתם" טחב וראיתם משהו שדומה לשורשים, מדובר במערכת שתפקידה לעגן את הצמח לסלע, אבל לא מבצעת את התפקידים הקלאסיים של שורשים, כמו אספקת מים וחומרי מזון לצמח. טחב לא זקוק לכך. כל תא של טחב מקבל את החומרים הדרושים לקיומו ישירות דרך העלים שלו.
כלומר, מקור קיומו של הטחב הוא האוויר, לא האדמה. עובדה זו מסבירה מדוע לעתים קרובות הטחבים הם צמחים חלוצים. הם יהיו הראשונים להתפתח על סלע חדש, למשל במסלעות הבנייה. הנוכחות שלהם על הסלעים מקדמת תהליכי בלייה שהופכים את הסלע לאדמה, ולאחר מכן הם מהווים כיסוי שמונע סחף, ושומר את האדמה במקומה.
כך הטחבים מכינים את השטח ומאפשרים לצמחים "אמיתיים" להיאחז ולצמוח. תועלת נוספת יש למבנה הספוגי של הטחב, שהופך אותו למשמר לחות, כך שכל צמח חדש ישמח להחזיק בקרבתו טחב לח קטן.
מחזור החיים של הטחב
הטחב על הסלעים (ובין סדקי המרצפות, ובכתמי ירוק על אדמה רטובה) נראה כמו שטיח ירוק רך. בהמשך החורף יעלו מעל ה"שטיח" גבעולים מיניאטוריים. אלה נושאים בראשם "קופסית" של נבגים. מדובר בצורת התרבות שנחשבת "פרימיטיבית", אבל גם היא משוכללת ויעילה מאד.

בחורף הגשום צבע הטחב ירוק בוהק. כשהעונה תסתיים ואספקת המים תיפסק, הטחבים הללו יצהיבו. אבל אל דאגה, בחורף הבא (או אם תחליטו להרטיב את המקום), הם יקומו לתחיה ויוריקו שוב.


בכלל, טחב הוא צמח שורד – לא רק את הקיץ היבש, אלא גם תקופות קרח. מדענים הצליחו להחזיר לחיים טחב בן יותר מ-1,500 שנה שנמצא קפוא בקרחוני הקוטב הדרומי. כל מה שנדרש לשם כך היה לספק לטחב הקפוא מנה מתאימה של אור וחום.
גינות טחב
בזמן שרוב האנשים מנסים למנוע טחב בבית, יש גננים שדווקא ממליצים על גידול של גינות טחב. הסיבה? הוא ירוק, הוא סופח רעלים מהאוויר אפילו יותר מצמחים אחרים, אינו זקוק לטיפוח מידו של גנן ונקלט בקלות כמעט על כל משטח, בתנאי שניתן לו מספיק מים.
איך עושים את זה? הנה הגענו למשימה חורפית:
- מוצאים סלע עם שטיח טחב, ובעזרת כלי שטוח (אפילו כף מרק יכולה להתאים) לוקחים קצת מהטחב יחד עם המצע שעליו הוא צומח.
- "שותלים" את הטחב על גבי הקיר, בגינה, או אפילו בתוך עציץ שבור. עדיף מאוד לשתול את הטחב במקום מוצל.
- עכשיו כל מה שנשאר הוא לדאוג שהמקום יהיה לח כל הזמן. הטחב יתפשט בעצמו לכל מקום שיספק מספיק לחות. אפשר גם ליצור גינה מינאטורית בתוך ספל או עציץ שבור.
אפשר להגדיל את הכמות והאיכות של הטחב הנשתל על ידי ערבוב במים וריסוק. ערבוב עם בירה יוגורט או שמרים בכלל ייתן דחיפה מדהימה לגינת הטחב שלכם.
גרפיטי טחב
התכונות של הטחב מאפשרות גם יצירה של גרפיטי טבעי. איך עושים את זה? מכינים תערוב טחב כמתואר בפיסקה הקודמת, ומשתמשים בה כמו בצבע לציור או לכתיבה על הקיר. תחזוקת הציור – על ידי ריסוס מים מדי יום ביומו. תוכלו לראות דוגמה בסרטון הבא:
לעצלנים, יש עשרות אתרים שמוכרים לכם טחב מלאכותי (!) לעיצוב הגינה וקירות הבית. הייתם מאמינים?
פרימיטיבי=קמאי (פרימה-ראשון, קמא-ראשון). פרימיטיבי זה הכי. גם את.