הן לא צומחות במרחק של 0 עד 200 מהבית של אף אחד מאיתנו, ובכל זאת הן "שלנו". לאחר שתמונות ראשונות הגיעו לוואטסאפ שלנו, אי אפשר שלא להתייחס אליהן: החלמוניות.
החלמוניות "שלנו" צומחות ביער יתיר. אנשי השטח יכולים לתת לכם הנחיות הגעה מדוייקות. זה אחד הדברים המקסימים בחלמוניות: הן פורחות כל שנה באותו זמן ובאותו מקום, וכמובן – אי אפשר להתעלם מהן: הפריחה המרוכזת על פני שטח נרחב שיוצרת מרבדים בצבע צהוב חלמוני שנתן להן את שמן, ופרחים גודל לא שגרתי, בוודאי שלא בעונה זו.
הבצל – פטנט לפריחה מוקדמת
אז מה הסיפור של החלמוניות? נתחיל בבצל – היתרון הגדול של צמחי בצל הוא בכך שהם יכולים להרשות לעצמם לפרוח ראשונים, עוד לפני בוא הגשם. חומרים שנשמרו בבצל מהחורף של השנה שעברה משמשים לפריחה של השנה הנוכחית. צמחים "רגילים", פחות פריבילגים, חייבים לחכות לגשם שיזין אותם כדי שיפרחו.
בצל החלמונית מצמיח פרח אחד או שניים, ובחיסכון מירבי: לא מתבזבזים אנרגיה וחומרים על גבעולים. הפרח יוצא ישר מהאדמה, למעשה החלק התחתון שלו מוסתר באדמה. עלים – אין. העלים יופיעו בהמשך, אחרי שהגשם יירד.
תאריך הפריחה העקבי של החלמוניות קשור לגובה. ככל שהן צומחות באזור גבוה יותר הפריחה מוקדמת יותר. אנחנו נמוכים יחסית לגליל העליון ולחרמון, שם החלמוניות פורחות חודש מוקדם יותר.
ויש עוד יתרון לבצל – ביער שלנו קיימת אוכלוסייה נכבדה של דורבנים, ודרבנים אוכלים בצלים. משפחת הנרקיסים שהחלמונית שייכת לה מוגנת מאכילה זו, תודות לרעילות מיוחדת של הבצלים.
נישה ייחודית
בנוסף ליתרון שמעניק להן הבצל, החלמוניות מוצאות להן נישה ייחודית, שצמחים אחרים פחות אוהבים. אצלנו החלמוניות צומחות על גבי משטחי הסלע ביער, במקומות ששכבת האדמה דקה. הבצלים די קרובים לפני השטח, וחלקם מוצאים סדקים שיש בהם קצת יותר אדמה. באזורנו יש יתרון נוסף סדקים בסלע: מי הגשם המועטים זורמים לתוכם כך שהאדמה בהם לחה יותר.
בעבר היתה לחלמונית תדמית של פרח צפוני, והן היו מוכרות בגליל העליון, בגולן ובחרמון. עם השנים והטיולים התגלו ריכוזי חלמוניות גם בהרי יהודה והמפתיע מכל- בנגב.
זום אין
הגעתם לשטח הפריחה? קודם כל תיהנו מהצבע ומהכמות. אחר כך כדאי להתבונן בפרח הבודד. קצת דומה להתבוננות על פרח "בהגדלה". הפרח יכול להגיע לגודל של 15 ס"מ (לצורך ההשוואה רקפת תרבותית גדולה לא מגיעה ל-10 ס"מ).
צורת הפרח מזכירה משפך (או פעמון הפוך). שישה עלי הכותרת פתוחים בחלקם העליון ומאוחים (דבוקים זה לזה) בחלקם התחתון, וכך נוצרת צורת המשפך. במבט ראשון רואים מעגל של שישה עלי כותרת. בעיון נוסף נבחין בסידור עלים הקלאסי שאופייני למשפחת הנרקיסים והשושניים – ששת העלים מסודרים בשני מעגלים לא חופפים – פנימי וחיצוני.
עוד ממאפייני המשפחה: עמוד עלי מרכזי וסביבו שישה אבקנים (קראתי שיש גם חריגים, עם 7 או 8 עלי כותרת ואבקנים. מצאתם כזה? צלמו ושילחו לי….). ההבדל העיקרי בין משפחת השושניים למשפחת הנרקיסים הוא מיקומה של השחלה. אצל החלמונית ששייכת למשפחת הנרקיסים השחלה תחתית ונמצאת בתחתית צינור הפריחה. לאחר ההפריה מתחילה "הבטן התחתונה" של הפרח לתפוח, כמו נחש שבלע כדור.
מתי אפשר לראות חלמוניות?
אל תלכו לחפש חלמוניות בערב. הפרחים פתוחים בשעות האור בלבד. יש להם צוף והם ריחניים ומושכים חרקים מאביקים גדולים, בעיקר דבורים ופרפרים.
כל פרח מתקיים כשבוע. בן כמה הפרח שאתם צופים בו כעת? אם צבעו נוטה לירקרק – הוא התחיל לפרוח רק עכשיו. הצבע הכתום – חלמוני שמור לאמצע שבוע הפריחה (הפרטי של פרח מסויים זה). הפרח שלכם מתחיל להיום חום? הוא כנראה ביום-יומיים האחרונים של הפריחה.
איך נוצרים משטחי הפריחה?
אם תשבו ליד משטח חלמוניות, תבחינו כנראה בלא מעט קיני נמלים סביבן. הפרי של החלמוניות מכיל זרעים. נמלים לא אוכלות את הזרעים, אבל לכל זרעון צמוד מאגר מזון – מעין פיתיון שהנמלה מעוניינת בו. על מנת להביא את המזון אל הקן הנמלה גוררת אותו יחד עם הזרע הצמוד אליו, ובכך מסייעת להרחבת אזורי הצמיחה. זה אחד הגורמים להיווצרות משטחי חלמוניות.
גורם נוסף ומשמעותי יותר ליצירת משטחי החלמוניות הוא דרך ההתרבות האחרת של החלמוניות – לא מהזרעים אלא דווקא מחלוקת הבצל (כולכם מכירים את הבצל במטבח, שמתגלה כקליפה אחת שמכילה זוג בצלים. חלוקת הבצל אופיינית לצמחי בצל, ונקראת רביה וגגטטיבית) שכתוצאה ממנה נוצרים שני צמחים ואפילו משטחים שלמים של צמחים שכולם זהים זה לזה מבחינה גנטית.
