הסוד של העירית

החורף השנה איחר מאד וממש קשה למצוא פרחים בשטח. אבל יש בשדותינו צמח אחד, שאף פעם לא מאכזב: עירית גדולה. אמנם השנה עמוד התפרחת של העירית נמוך מהרגיל, ועדיין הוא מתנשא לגובה של מטר ויותר ונושא כמו בכל שנה את אשכול הפרחים הוורודים בהירים.

מה הסוד של העירית? ובכן, מומלץ לכל פוליטיקאי ללמוד מהעירית ארבעה עקרונות, שיעשו אותו בולט ומשמעותי בשטח: חזון, תכנון, יצירתיות מול היריב והיכולת להישאר "על הגלגל" לאורך זמן.

1. חזון

בוודאי לא תופתעו לגלות שגם העירית, כמו פרחים אחרים שמצליחים לפרוח בחורף הקשה שלנו, היא גיאופיט – צמח בעל מאגר תת קרקעי. במקרה של העירית המאגר הוא לא בצל וגם לא פקעת, אלא "ציצת שורשים"- צרור שורשים מעובים, שנראים כמו גוש אצבעות חומות שנעוץ באדמה.

בתחילת העונה העירית פורחת בלי לעשות חשבון, כאשר היא מנצלת את חומרי המזון שאגרה בפקעת- ציצת השורשים – בחורף שעבר. השיטה הזאת מתבססת על הסיכוי הגדול שמתישהו במהלך החורף ירד גשם, והפקעת תתמלא מחדש לצורך הפריחה של השנה הבאה.

2. תכנון

מהפקעת יוצא גוש עלים, ישרים וזקופים עם נטייה אלכסונית החוצה, יוצרים מבנה כללי של קערת איקאה… אם תבדקו תראו שכל אחד מהעלים מקופל מעט לאורכו, באופן שמעניק לו צורת V. הצורה הזאת נקראת "עלה מרזבי". מה קיבלנו? קערת עלים, שכל אחד מהעלים בה הוא מרזב, והמבנה כולו מכוון את הגשם היורד ישר למקום הפקעת!

יוצא שמבנה העלים מבטיח שגם אם תרד כמות קטנה של גשם, כל טיפה וטיפה שתרד במרחב העירית תוזרם לפקעת ובכך תובטח האספקה עבור הפריחה של השנה הבאה.

אגב, כמו שאר צמחי הבצל והפקעת, גם העירית מתרבה בין היתר באמצעות השורש המעובה, ולכן אנחנו רואים לפעמים גושי צמיחה צפופים של עיריות.

3. יצירתיות מול היריב

באזורנו שיש בו מרעה צאן, רוב הצמחים פשוט נאכלים. חוץ מאלה שהצאן לא אוהב לאכול. ובכן, העירית מצטיינת בלהיות לא אהובה. העלים של העירית מכילים חומרי רעל, וליתר ביטחון הם גם מכילים מחטים מיקרוסקופיות שפשוט מכאיבות לכבשים בפה. גם השורשים מוגנים על ידי מחטים מיקרוסקופיות כאלה.

מי שמטייל בימים אלה במדבר ורואה את גושי עלי החצב, מדובר באותו סיפור: עלים רעילים עם מחטים מיקרוסקופיות שמצילות אות מהצאן הרעב. כמובן החצב והעירית שייכים לאותה משפחה – משפחת השושניים שכבר דיברנו עליה.

4. תמיד על הגלגל

פריחת העירית נמשכת כל החורף. איך? לעירית יש גבעול מרכזי, וממנו יוצאים גבעולים משניים. כל גבעול כזה מהווה אשכול פריחה. אשכול פריחה הוא ענף נושא עלים, שפורחים בסדר הדרגתי. הפרחים התחתונים ביותר פורחים ראשונים, וכשהם נובלים נפתחים הפרחים שבקומה מעליהם. אתם יכולים לראות שבתחתית הענף יש פרחים שכבר נבלו ואולי אפילו מתחיל להיווצר פרי, בהמשך יש פרחים פתוחים ובראש הענף יש עדיין יצנים סגורים.

שימו לב לתופעה נוספת: הענפים הצדדיים, נושאי הפרחים, שעל גבעול העירית לא פורחים כולם באותו זמן. ייתכן שתראו ענף שסיים את הפריחה וכל פרחיו כבר נבלו, ובצדו ענף שעדיין לא התחיל לפרוח ונושא רק ניצנים סגורים. הצירוף של שלבי פריחה שונים גם בענפים וגם על אותו ענף עצמו תורמת לכך שבמשך כל העונה כל אחד מצמחי העירית נושא (גם) פרחים פתוחים.

אגב, בתוך הפרחים יש הרבה צוף! הצוף מצטבר במין "ספל" בתחתית האבקנים. מותר לטעום! אמנם עלי העירית רעילים אבל הצוף ראוי בהחלט לטעימה. אבל לא לזלול הכל! הדבורים בעונה זו ובמיוחד השנה מסתמכות במידה רבה על פרחי העירית כספקי צוף כמעט בלעדיים.