שרקרקים

צילום: נוה גנוד

שרקרק מצוי הוא עוף חולף - כלומר עובר דרך ישראל בסתיו ובאביב. בחורף השרקרקים חולפים, אבל בדרכם חזרה באביב חלק מהם נשארים ומקננים כאן.

"מועדים לשמחה! בהליכת הבוקר שלנו ראינו באזור הכוורות הרבה ציפורים דומות לסנוניות אבל מאד צבעוניות. מה זה יכול להיות?"

הפעם החידה קלה עם המון רמזים (תתפלאו, אבל במקרה הזה גם "מועדים לשמחה" הוא רמז). פתרון החידה הרי הוא כאן לפניכם בתמונות המהממות שצילם נוה גנוד.

שרקרק
שרקרק. צילום: נוה גנוד

שרקרק מצוי הוא עוף חולף, כלומר עובר דרך ישראל בסתיו ובאביב (רמז ראשון: חול המועד – עונת המעבר בין קיץ לחורף ובחזרה). כפי שניתן לדעת משמו האנגלי, Bee-eater, השרקרק אוכל בין השאר דבורים (רמז שני: נצפה באזור הכוורות).

הכנף שלו כחולה בקצה התחתון, כתומה באמצע וירוקה בקצה העליון. הבטן כחולה והרגליים שחורות. הגרון בקצהו התחתון שחור ובקצהו העליון צהוב. טבעת העין שחורה, העורף כתום והמקור שחור (רמז שלישי: "מאד צבעונית").

השרקרק לא רק נראה, הוא גם נשמע, כפי שרומז שמו. השרקרק שורק בקול חזק, שריקה מתגלגלת שחוזרת שוב ושוב.

השרקרקים אוהבים לחיות בלהקות. זו אחת הסיבות לכך שהם ניכרים לעין. במיוחד בעונת הנדידה, אז הם בלהקה גדולה במיוחד. וגם קולנית… בחורף השרקרקים חולפים, אבל בדרכם חזרה באביב חלק מהם נשארים ומקננים כאן. במקרים אחדים "כאן" זה ממש אצלנו.

צילום: אביאל דהן

איפה השרקרקים מקננים?

כותבים שהשרקרק מעדיף לקנן בעיקר ליד נהרות. אבל גם במקומות ללא נהר, השרקרקים מוחלים על ההעדפה הזאת לטובת צורך החשוב יותר: סוג של מצוק שמתאים לקינון. לדוגמה, קיר של מחצבה ישנה שננטשה.

השרקרקים קודחים מחילות קינון אנכיות בסלע, שאורכן יכול להגיע עד שני מטרים! בקצה המחילה בני הזוג חופרים חדר הטלה מרווח, ובו הנקבה מטילה את הביצים. מכיוון שהם חופרים לעומק גדול מאד, הם מעדיפים סלעים רכים – בעיקר כורכר וחמרה. אבל הסלעים האלה קיימים בעיקר במישור החוף, והם נהרסים בהתמדה לצורכי בניה.

באזור ההר יש מצוק מקירטון, שהוא סלע גיר אבל יחסית רך לחפירה. בתקופת הסתיו אפשר לראות שם את חורי הקינון מהשנים שעברו. בסביבות פסח ("מאי" בלעז) תוכלו לראות את פעילות הקינון והטיפול בגוזלים.

שרקרקים ליד מחילות קינון שנחפרו בסלע קירטון
שרקרקים ליד מחילות קינון שנחפרו בסלע קירטון. צילום: אביאל דהן

נשנושי דבורים

הזכרנו את אהבתם של השרקרקים לדבורים. לפי ויקיפדיה, שרקרקים אוהבים במיוחד לאכול דבורים וצרעות. נצפו שרקרקים שאכלו 250 דבורים ביום! כדי להרגיע במשהו את הדבוראים נדגיש שהשרקרק אוכל כל מיני חרקים מעופפים, כולל צרעות מזרחיות (דבור) שהן דווקא אויבות של דבורי הדבש. אולי בכך הם מפצים על הנזק שהם גורמים לדבוראים.

החרקים ניצודים תוך כדי תעופה, שלהם ושל השרקרק. כדי ללכוד את החרקים באוויר השרקרק צריך לתמרן כמו מטוס קרב. לצורך האכילה השרקרקים חובטים את הדבורים והצרעות על ענף, כדי להסיר מהם את העוקץ לפני האכילה.

שרקרקים אוכלים דבורים
שרקרקים אוכלים דבורים. צילום: נוה גנוד

צבע מזוייף

השרקרקים צבעוניים במיוחד, אבל חלק מהצבעוניות שלהם "מזוייפת". יש להם צבעים אמיתיים שמגיעים מפיגמנט, אבל למעשה הנוצות שלהם לא כל כך צבעוניות. הצבע שאתם רואים הוא תוצאה של מבנה הנוצות שלהם, שמכילות מאות מנסרות זעירות ששוברות את קרני האור, ומפרידות אותן לאורכי-גל שונים, כמו שעושות טיפות הגשם היוצרות את הקשת. כך נוצר מגוון של צבעים מתכתיים, שעם כל תנועה משתנים ומתחלפים בהתאם לזווית ביחס לשמש.

שרקרק
צילום: אביאל דהן

עריכה: 17/05/2024

עוד דברים לראות בטבע פה