
צילום: מיכל כוכבא, Pikiwiki Israel
בימות הקיץ החמים, ובעיקר אחרי שבועות של חום גדול, אנחנו קמים בבוקר לעולם כל כך רטוב, שנראה כאילו גשם ירד בלילה. זה "טל לברכה" קלאסי.
כשמסתכלים על חקלאים ערבים באזורנו, אנחנו לפעמים רואים שדה ירקות קיצי במקום שאין בו שום מערכת השקייה. איך זה יכול להיות? והאם גם אני יכולה לחסוך מים ולהשתמש בטל כמקור מים להשקייה?
לצערנו, בדרך כלל אנחנו לא מחוברים לשאלת המים בארץ ישראל בכלל ובאזורנו בפרט, למרות שאנחנו חיים בספר המדבר. ולשמחתנו יש לנו (לפחות באופן עקרוני…) מים בבית כל השנה, ואם להתעלם ממחירי המים. ברוך השם, אנחנו לא יכולים להתנתק לגמרי מארצנו, מפני שלימוד תורה והתפילה מביאים אותנו למודעות מסויימת לנושא: אנחנו מבקשים טל בתפילה בברכת השנים מדי יום, ובחילופי עונות בין חורף לקיץ אנחנו מתפללים את תפילת הטל, שבארץ ישראל היא שוות ערך במקומה לתפילת הגשם. גם התורה מדברת איתנו במקומות רבים על הטל כמקור מים שהחקלאים מסתמכים עליו, ומציבה אותו כמעט שווה ערך לגשם.
מקור מים יציב וקבוע
במדבר גשם הוא מקור מים נדיר ובלתי-צפוי. הכמות הכוללת של גשם, מספר הימים שבהם יורד גשם משמעותי (לא כזה שמתאדה ברגע שהגיע לאדמה) והפיזור של ימי הגשם על פני העונה, מקשים מאד על צמחים ובעלי חיים להסתמך על גשם כמקור מים לשתיה ולהשקיה.
דווקא הטל הוא מקור מים יציב וקבוע – ובמיוחד במדבר. ומתברר שהטבע סומך עליו!
מה זה טל ואיך הוא נוצר?
בכל מקום, גם במקומות יבשים יש התאדות של מים – מהנשימה, מצמחים וממקורות מים. ככל שהיום חם יותר, התאדות המים לאוויר גדולה יותר. בשעות היום אנחנו חשים את היובש באוויר. זה מפני שכאשר האוויר חם, הוא יכול להחזיק בתוכו אדי מים רבים מבלי שנרגיש. בלילה, כאשר האוויר מתקרר, אדי המים מצטופפים, ומתעבים לטיפות טל – במיוחד על גבי משטחים קרים כמו משטחי מתכת (המכוניות שלכם), עלים ואבנים.
כמות הטל היא תוצאה של כמות המים המתאדים במשך היום ושל הפרשי הטמפרטורה בין יום ללילה. ככל שהפרשי הטמפרטורה בים היום ללילה גדולים יותר – ההתעבות ויצירת טל תהיה גדולה יותר.
הטל נוצר בדרך כלל בלילות בהירים ללא עננים, מפני שעננים מהווים מין ”שמיכה“ שמונעת במידת מה את ההתקררות של הקרקע. הפרשי טמפרטורה בין היום ללילה הם חדים במיוחד במדבר, וגם אצלנו בספר המדבר. אלוף הטל בארצנו הוא אזור צפון הנגב, עם ממוצע של 250 לילות טל. באזורי הכנרת וצפון ים-המלח הטל נוצר במרבית ימי השנה (320-365 לילות).
באזור שלנו, אזור ספר המדבר, יש פחות – רק כ-150 לילות טל. זוהי בעיקר השפעת הרוחות שנושבות בלילה, מסיעות את האוויר ובכך מונעות את התקרבות אדי המים זה לזה ואת ההתעבות של המים. אשם נוסף הוא הוא המרחק שלנו מהים, שהוא מקור לאדי מים רבים.
האם צמחים שותים מי טל?
איך אפשר לדעת מה מקור המים שצמח משתמש בו? כאן נכנס לתמונה מדע הכימיה. אמנם נכון ש“מים הם מים“ – אותו H2O , אבל יש בטבע צורות שונות של אטומים, של אותו יסוד כימי בדיוק, הנקראות איזוטופים. אנחנו מכירים את המושג "מים כבדים", שהם מים שכוללים איזוטופ כבד יותר מזה שיש במים "רגילים".
חוקרים הצליחו להוכיח שיש צמחי מדבר שיש בהם מי טל. הם גילו שהצמח משתמש בשני סוגי המים. הם גם אפיינו צמחים שמתבססים במידה רבה על מי הטל: לצמחים אלה יש שורשים קצרים במיוחד, מפני שעליהם לקלוט מים רק מהשכבה העליונה ביותר של האדמה.

איך משתמשים חקלאי המדבר בהשקיית טל?
הם עורמים סביב הצמח ערימה של אבנים עם הרבה חללי אוויר. יש מי שיוצרים תעלות השקיה ומכסים אותן באבנים. טל המצטבר על האבנים יגיע ישירות לשורשים. יש יתרון מיוחד לאבני טוף ובזלת, שיש חללי אוויר בתוך האבן עצמה. אם תרצו לנסות, אפשר להשתמש גם בלוחות מתכת, שכולנו מכירים את הכישרון שלהם לייצר טל רב, ולהניח אותם באלכסון סביב הצמחים, כך שטל שייווצר עליהם יגלוש ישר לאזור השורשים.
עם הפנים לעתיד
החשש לשינויי אקלים שישפיעו על המים הזמינים לחקלאות צריכים לעודד את המחקר: זיהוי זני צמחים שכבר יש בהם מנגנונים לקליטה טובה של טל, ופיתוח שיטות לתפיסת הטל כדי להעלות את היעילות של ניצול המים ביבולים חקלאיים באזורים שהינם יבשים למחצה. זיהוי של יבולים מסוימים המנצלים את היתרון הזה של הטל יאפשר להתמודד עם תהליכי המדבור ושינויי האקלים, ויאפשר לבחור יבולים אופטימליים לאזורים יבשים בהם הטל מהווה חלק חשוב ממאזן המים הכולל.
לפני שנים, בכנס הספר והמדבר 2009 בסוסיא הציגו ד"ר אמיר קטרון וד"ר אברהם איינסמן מהמרכז למחקר ופיתוח יהודה שיטה שפיתחו לניצול מי הטל על ידי פיזור סלילים של "חוט דיג" מסביב לבסיסי השתילים. היתרון של הסלילים הוא שיש בהם המון חוטים, כלומר שטח הפנים גדול ביותר שמאפשר ללכוד כמות מירבית של מי טל. טיפות הטל שנפלו מהסלילים אל הקרקע הכפילו עד פי שלוש את לחות הקרקע.