חם…. למי יש כוח לצאת 200 מטר מהבית? וכמו שקורה לפעמים הגיע הזמן לכתוב ואין לי על מה. כלומר, תמיד יש משהו חדש בסביבה. אנחנו מוקפים בצמחים ובעלי חיים ותופעות טבע… אבל חם… אז מה יש לי הכי קרוב, ממש מחוץ לחלון? בלי שאתרחק מהספה בסלון הממוזג? דשא.
דשא! למה לא, בעצם. גם דשא הוא צמח, והוא נמצא במרחק של 0 מטר מהבית. דשא אמיתי, כמובן, לא דשא מפלסטיק. טוב, אז שיהיה דשא.
עשב תרבותי
השם דשא מוזכר כבר בתחילת ספר בראשית, והוא הנברא הראשון שאיננו דומם. שם נשמע שדשא הוא שם נרדף ל"עשב", וגם באנגלית לשני הדברים שם משותף: grass. זה כמובן לא מקרה. דשא יכול להיחשב "עשב רע" – כזה שמתרבה כמו משוגע ועלול להשתלט על שדות וגינות. הסיבה היחידה שבגללה הוא "טוב" בעינינו היא שהוא יוצר את המרבדים הירוקים והרעננים האלה.
יש מי שזורעים כל מיני צמחים ירוקים, גוזמים אותם וקוראים להם "דשא". אנחנו נדבר על משפחת צמחים שנקראת "דשא".
מה זה דשא בעצם?
דשא שם כולל לעשבים שמצמיחים עלים ישרים וזקופים ישר מתוך האדמה. אבל האמת היא שזה לא מדוייק. זה רק נראה כך. מי שמתחיל למשוך קבוצת עלי דשא עלול לגלות שכל המדשאה מתרוממת…
מתחת לפני האדמה מסתתרות שלוחות – גבעולים תת קרקעיים שמתפשטים לכל עבר ומהם עולים העלים הירוקים. אפשר לחתוך את השלוחה הזאת לחלקים קטנים, וכל אחד מהם יתפתח לצמח דשא שלם. לפני שהמציאו את מרבדי הדשא המוכנים, היה אפשר לגדל דשא מזרעים, או לחסוך כסף וזמן, לבקש מהשכן את שולי הדשא שהוא קצץ ולשתול אותם באדמה. כי מה זה שוליים של דשא אם לא בפשטות שלוחות, שבהשקיה נכונה מתעוררות לחיים חדשים, מתארכות, מתרבות ומצמיחות עלים. זוהי התרבות ללא זרעים, שנקראת רביה וגטטיבית.
עלה דשא
קוטפים עלה דשא – הוא צר וארוך, והנימים נראים לאורכו, מקבילים זה לזה מקצה לקצה. בקטן אלה אותם עלים מוכרים מצמחי הדגנים: חיטב, שעורה, שיבולת שועל ועוד, וגם של צמח הקנה שאף הוא מאותה משפחה – משפחת הדגניים.
פרחי דשא. יש דבר כזה?
רביה וגטטיבית איננה מלמדת בהכרח שלצמח אין רביה על ידי פרחים. לדשא יש פרחים! לא ידעתם? יש לכך שתי סיבות אפשריות: אחת – אתם כנראה מכסחים את הדשא לעתים קרובות ולא מאפשרים לפרחים להתפתח. השנייה – ייתכן שראיתם פרחים אבל לא ידעתם מה אתם רואים. לפרחי דשא אין עלי גביע ועלי כותרת. פרחי הדשא לא צריכים למשוך חרקים מפני שהפצת האבקה שלהם מתרחשת בעזרת הרוח.
מכיוון שדשא הוא מין דגן, אתם יכולים לחשוב על דגנים אחרים שאתם מכירים, ושראיתם את הפרחים שלהם: שיבולים, אשכולות או קלחים. בעונת הפריחה (העונה תלויה בסוג הדשא), אם הדשא לא מכוסח בעקביות. נוכל לראות גבעולים זקופים ובראשם כמה תלתלים לבנים שהם הפרח.
לפרחי דשא אין עלי כותרת. במקום זאת, יש להם מה שמכונה עלי עטיף – קבוצה של קשקשים המקיפים את הפרח, ובתוכם נמצאים האבקנים, עמוד העלי והשחלות, כמו בפרחים "רגילים".
מומחים לדשא אומרים לכם לכסח את הדשא לעתים קרובות. אם לא תעשו זאת ותאפשרו לדשא לפתח פרחים, הדשא יהיה עסוק בפריחה ובהפקת זרעים בריאים, על חשבון ההשקעה בעלים ובגבעולים שאותם אתם רוצים. פריחה עלולה לגרום לדלילות הדשא, ועמודי הפריח הם קצת קשיחים ופחות נעימים.
יבלית – דשא בר
בכפר הולדתי צמחה יבלית – אוייבת האיכרים. מה לא עשו כדי להיפטר ממנה? יבלית היא מין דשא בר. מפתחת שלוחות ומתפשטת לכל עבר. השכן ממול דווקא טיפח אותה – השקה וכיסח, וזכה למדשאה טבעית בין עצי ההדרים שלו. מאז שבני אדם החלו לגדל בעלי חיים הם למדו להעריך את הדשא כמזון תודות לצמיחתו המהירה והעקבית. ייתכן שככה החלה התרבות של גידול דשא.
מיזוג אוויר טבעי
לדשא טבעי יתרונות גדולים לעומת דשא מלאכותי. אפשר להבדיל בין דשא טבעי לדשא מלאכותי בצילומי אינפרא אדום: הדשא הטבעי קריר יותר, והימצאותו סביב הבית תורמת למיזוג.
כיסוי קרקע טבעי מאפשר חילחול מי גשמים – שיפור החילחול למי התהום, והפחתה של תופעות שטפון וסחיפת קרקע. דשא שהוא משטח נקבובי מפחית רעשים, בניגוד לקירות בטון וכבישי אספלט שמחזירים את הקולות. הדשא גם מפחית קרינה ובולע רעשים.
וכמובן, כמו כל צמח טבעי, הדשא החי קולט פחמן דו חמצני ומשפר את איכות האוויר שלנו (יש מי שטוען שהתועלת בכך קטנה מהנזק הסביבתי שנגרם על ידי מכסחות הדשא הממונעות).
