ארז

חייל נחמד שחזר מלבנון ביקש עציץ. בשביל לשתול בתוכו ארז.

מאיפה ארז??

“במקום שבו חנינו על אדמת לבנון צמחו חופשי חופשי שפע נבטי ארזים…”

הישוב שלי רחוק מלבנון הרבה יותר ממאתיים מטר, וכאן ארזים לא נובטים בעצמם. ובכל זאת, ללא מעט אנשים כאן יש עץ ארז ממש ליד הבית. גם בגבעות הסמוכות לישוב נטעו כמה עצי ארז.

עץ הארז הראשון ניטע ביישוב שלי לפני כשלושים שנה. כשראיתי אותו לראשונה הוא היה בן שנים בודדות, ולא האמנתי שישרוד את החום והיובש של ספר המדבר. הוא שרד. מתברר שעצי ארז עמידים לתנאי יובש, וצריכים לשמור אותם דווקא מאדמה רטובה מדי.

למה בישראל יש פחות ארזים מאשר בלבנון?

כן, עץ הארז איננו טבעי לרוב חלקי ארץ ישראל, למרות שהוא מצוי מאד בשכנתנו הצפונית – ארץ ארזי הלבנון. זה נראה כמו הבדל זעיר במפה, אבל ההבדל הזה, בגובה ובקווי הרוחב הצפוניים יותר, הוא זה שמאפשר ללבנון להיות ”ארץ הארזים“. סביבת הגידול הטבעית של הארז היא במינימום גובה של אלף מטר ומעלה מכך. בגובה הזה גם עצי ארז שניטעו ממשיכים להתרבות בעצמם ולהפוך לחלק מהנוף הטבעי.

רק עצים בני כשלושים שנה מצמיחים פרחים (לא בצורת ”פרח“, אלא דומים לפרחי האורן). ראשונים צומחים פרחים זכריים, ורק אחר כך פרחים נקביים-כאלה שמהם יתפתחו זרעים. פוריות העץ נפסקת לעת זקנתו.

בהתחשב בכך שהארז אינו נפוץ בנוף ארצנו, מספר ההופעות שלו בתנ"ך ובמדרש מרשים מאד. במגוון משלים וגם בתפקידים במצוות מעשיות – לדוגמה בטהרת המצורע.

קשה כארז

מי שרואה ארז, לא צריך לשאול מה מיוחד בו. במבט ראשון מדובר ב"עוד עץ מחטני", בעל עלים מחטניים ופירות איצטרובלים. אבל כל אחד יכול לראות מיד את המבנה החרוטי הדומה לפירמידה, שמאפיין דווקא את הארז, ומופיע בעיצוב סמלי גם על דגל מדינת לבנון.

ההקשר התנכ"י העיקרי של ארזי הלבנון בתנך הוא דווקא בתפקידם כחומר בניין. בעולם העתיק, שאין בו קורות ברזל ובטון, הדרך היחידה לבנות אולם רחב ידים ללא עמודי תמיכה מפריעים הוא על ידי שימוש בקורות העץ הארוכות ביותר האפשריות. וכמובן קורות חזקות כדי לשאת תקרה נרחבת. ארז ותיק בגובה 50-60 מטר מאפשר הקמת אולם גדול כזה (הי, הי! אל תתנשאו! כמובן הכל יחסי, בעולמנו המלאכותי האתגר פשוט יותר). הקורות האלה חזקות מאד, כמו עץ הארץ החי. חוזק נחוץ לעץ שגדל בסביבות מושלגות. היזכרו מה קורה לעצים שלנו בימים של שלג כבד. חלקם קורסים ולא יקומו עוד. טוב, גם לחוזקו של הארז יש גבול, אותו מציין התנ"ך ומפניו מזהיר המדרש.

לא רק החוזק החיצוני הופך את הארז לעץ בנייה משובח. לפני כמעט מאה שנה, ברעידת האדמה הגדולה האחרונה שהיתה בארצנו, קרס הגג של מסגד אל אקצה. בתהליך השיפוצים הוציאו מתוך הגג שקרס קורות עץ עתיקות. הקורות הללו הופקדו במוזיאון רוקפלר, ולאחר שנבדקו ביסודיות והתברר כי היו בשימוש כבר בימי בית המקדש השני (תוכלו לקרוא עוד על המחקר במגזין Biblical Archaeology Review). תחשבו על קורה כזאת, שנשאה על גבה מבנים במשך כמעט אלפיים שנה!

עקב סביבת המחיה המאתגרת, לעץ הארז תכונות שהצירוף שלהן נדיר. מצד אחד העץ גבוה וגזעו עבה, אבל ישר וזקוף. מצד שני, ובניגוד למה שהיינו מצפים, הארז קל יחסית, וגם זה יתרון – גם בתהליך הבניה וגם כאשר הבניין כבר עומד.

עמידות טבעית ללחות

כל מי שיש לו פרגולה או גדר מעץ יודע מה הם נזקי הלחות בעצים. אריכות הימים של הארז כחומר בניה מתאפשרת תודות לעמידות גבוהה כנגד לחות, בשל נקבוביות אוויר זעירות שהן חלק מהעץ ומעכבות ספיגת לחות.

חוקרי העצים העתיקים הבחינו בתופעה מענייינת: גם בגזעים בני אלפי השנים עדיין ניתן היה לחוש בניחוח היחודי של הארז. הניחוח ניתן לו על ידי השרף שהוא מכיל. השרף מספק הגנה ממיני מזיקים. המשמעות המעשית כפי שהיא משתקפת באתרי הנגרות: מבנה מעץ ארז לא זקוק לצביעת מגן או לתחזוקה!

בארצות מסויימות מפיקים את השרף הזה מהעץ ומשתמשי בו לציפוי מבנים מעצים אחרים, וגם לריפוי פצעים.

והערה לסיום

חיילים (ומטיילים) יקרים, לפני שאתם רצים לחפש עץ ארז, זכרו כי זהו עץ בסכנת הכחדה, ואפילו בלבנון יצרו שמורת טבע לכבודו.