דברים שאולי לא ידעתם על הצב

בילדותי הכפרית, צב היבשה היה נוכח באופן יומיומי בחצר. בילדותם של נכדי, צב היבשה הוא מין נדיר ובסכנת הכחדה. ובכל זאת, ביישובים כפריים עוד ניתן למצוא צבים לעתים די קרובות.

מצאתי צב. מה עושים?

מצאתם צב? עזבו אותו לנפשו. אל תשימו בקופסה להראות לילדים, אל תיקחו לגן או לפינת החי. בדיוק כמו במקרה של פרחי הבר המוגנים, מי שלוקח לביתו הפרטי גוזל את הזכות של כולנו לחיות עם הצבים לאורך שנים. שלא לדבר על כך שהוא כנראה גם גורם בסופו של דבר למותו של הצב.

צב איננו חיית בית. הוא זקוק לאור שמש, אחרת יקבל רככת. רככת היא מחלת עצמות, שנובעת ממחסור בויטמין D, שנוצר בגוף בנוכחות אור שמש. במקרה של הצב רככת מסוכנת במיוחד, מפני שגם השריון שלו הוא חלק ממערכת העצמות בגופו.

מופתעים? חשבתם שהצב גר בתוך השריון? אז לא. הצב מחובר לשריון חיבור שאינו ניתן להפרדה בחיים. למעשה, השריון הוא התפתחות יוצאת דופן של הצלעות של הצב. אם ברוב בעלי החוליות הצלעות מגנות על האיברים הפנימיים ומוגנות אל ידי שרירים ועור, אצל הצב החוליות הפכו לשריון שמכסה את הצב מבחוץ. אבל מכיוון שהן חלק בלתי נפרד מהשלד כולו, רק בסרטים מצויירים אפשר לשלוף את הצב מתוך שריונו.

בדיוק כמו שאנחנו גדלים יחד עם השלד שלנו, גם הצב גדל יחד עם השריון. אבל מכיוון שהצב נמצא בתוך השריון – אסור לו להשמין. הרבה אנשים שמטפחים צב כחיית מחמד מאכילים אותו בפירות ובמאכלים אחרים עתירי קלוריות. וגם מחזיקים אותו בקופסה שמונעת ממנו פעילות גופנית. הצב משמין בתוך השריון, ולא צריכים יותר מדי דמיון כדי להבין כמה זה רע.

צבים לא מתלהקים והם לא טריטוריאליים. זאת אומרת, שאם ראיתם צב בחצר, לא בטוח שהוא יהיה בחצר שלכם גם מחר, ובטוח שלא הביא איתו את החבר'ה. אבל אם החצר שלכם מסבירת פנים לצבים, כלומר יש בה צמחים למאכל ואדמה רכה להתחפר בה, ייתכן שיבקרו אצלכם צבים גם בעתיד.

מצאתי שריון בלי צב, איך זה יכול להיות?

אמרנו שאי אפשר לשלוף את הצב מהשריון, ובכל זאת לא נדיר שנמצא שריון של צב שנראה ממש כאילו הצב נשלף מתוכו! ובכן, אם כלב, שועל או תן מצליחים להרוג את הצב (מכה בראש לפני שהספיק להכניס אותו לסביבה המגוננת של השריון), הם יכולים לחפור פנימה ולאכול מתוך השריון את חלקי גופו הרכים.

בעלי חיים אחרים שאוהבים סעודת צבים הם העורבים. לעורב מגיע מדור בפני עצמו. בינתיים נאמר רק שעורב הוא אחד העופות האניטליגנטיים ביותר, והוא אפילו משתמש בכלים פשוטים. כשעורב מוצא צב, לא אכפת לו שהצב מחופר בתוך השריון. הוא פשוט יאחז בו במקור, יעוף איתו גבוה לשמים וישליך אותו על הכביש או על סלעים. כתוצאה מנפילה מגובה מתאים ועל משטח מתאים שריון הצב יתפצח, והעורב ינחת לידו ויסעד להנאתו.

איך מבדילים בין צב לצבה?

קל להבדיל בין צב זכר לצבה נקבה, אם מחזיקים אותם (רק לרגע!) ובודקים את קרקעית השיריון. אצל צבה נקבה שריון הבטן קמור מעט (בולט החוצה) ויש לה זנב קצר. אצל צב זכר שריון הבטן קעור (יש בו שקע קל), וזנבו יותר ארוך.

הסיבה? מניעת תאונות נפילה בעונת ההזדווגות. אגב, החיזור הצבי הוא אחד המחזות המשעשעים (או שוברי הלב). הגברת צבה מסתתרת לה בתוך השריון, בעוד מר צב טומן את ראשו בשריון, אוזר שרירי רגליים ומטיח את עצמו בכוח בשריון של הנקבה שוב ושוב ושוב… פתחי לי אחותי רעייתי…

היו זמנים בסוסיא שבעונת האביב נשמעו בחצרות רבות קולות הנקישה העקשניים שלימדו על מבצע חיזורים. אם יהיה לכם מזל, אולי תשמעו קולות כאלה, תבינו את המשמעות, תצאו בעקבות הקולות ותזכו לראות את המחזה שהוא, כאמור משעשע או אולי שובר לב.

כמה שנים חי צב?

בן כמה הצב שראיתי? לצבים תוחלת חיים ממוצעת נמוכה. אבל הנתון הזה רק מראה לכם כמה אי אפשר ללמוד מממוצעים… רוב הצבים מתים בתוך הביצים או זמן קצר אחרי הבקיעה. מבין הנותרים רק מעטים מצליחים לא להיטרף, לא להידרס וכדומה ולהגיע לבגרות. אבל מהרגע שהצב צלח את שנותיו הראשונות – יש חוקרים שסבורים שהוא יכול לחיות לנצח, ממש כך!

בהודו מת לפני כעשרים שנה צב בן 255! איך יודעים בן כמה הצב? במקרה הזה, על ידי בדיקת פחמן 14. למה לא ספרו את טבעות הגדילה? כידוע לכל אחת מלוחיות השריון של הצב נוספת טבעת היקפית מדי שנה, ובדיוק כמו בעצים ספירת הטבעות מלמדת במדויק על גילו של הצב. אבל השריון לא מתחדש, ועם הזמן נשחקות הטבעות והן מטושטשות מכדי שניתן יהיה לספור אותן. לכן בצבים זקנים נדרשת בדיקה מסוג אחר.