השבוע זכינו סוף סוף לגשמי ברכה, אחרי תקופה ארוכה כמעט ללא גשמים. על מה כותבים בחורף כשאין גשם? מה יש לחדש? על מה יש לספר? מסביב רק אדמה חשופה…
אז למה, בעצם, לא נדבר עליה, על האדמה החשופה?
אדמה? מה כבר יש לדבר על אדמה? תתפלאו.
לסוגי אדמה שונים יש תכונות שונות. אולי שמתם לב לצבעי האדמה והבחנתם בהבדלי צבע בין האדמות שבמקומות שונים. זה רק אחד המאפיינים שמבדילים בין סוגי קרקע. ההבנה של השונות בין סוגי הקרקע השונים מאפשרת לחקלאים להעריך ולממש את הפוטנציאל החקלאי של הקרקע, לארכיאולוגים להבין טוב יותר תהליכי התיישבות, ולגיאולוגים להבין תהליכים גיאולוגיים שהתרחשו.
איך נוצרת אדמה?
חלק גדול מהאדמות נוצרו במקומן כתוצאה מהתפוררות סלעי האם. סלע האם הוא הסלע שממנו נוצרה הקרקע. תכונות הסלע הן אחד הגורמים שמשפיעים על תכונות האדמה.
בעצם, איך סלע הופך לאדמה? הבדלי טמפרטורה, רוח ומים כמו מי גשמים יוצרים תהליכי בליה והתפוררות של הסלעים. מסקנה: האקלים בסביבה משפיע על סוג האדמה שתהיה בה.
למרות שכל האדמה נוצרה בדרך דומה, יודע חקלאי מנוסה שכמעט בכל מטר רבוע יש סוג אדמה מעט או הרבה שונה מהאדמה שבמטר הבא. אפילו בטווח שטח קטן, המיקום בראש ההר או בוואדי משפיע על עומק הקרקע, חלוקת החומרים בה, ומשפיעים על הצמחיה שעליה. הצמחיה, דרך אגב, גם היא משפיעה על תכולת החומר האורגני בקרקע (צמחים שנרקבו ומזינים את האדמה) ועל המבנה שלה.
התהליכים שיוצרים קרקע הם תהליכים ארוכים, והזמן שחלף מאז היווצרות סלע האם משפיע על עובי הקרקע ועל מידת התפתחותה.
למה לאדמה יש צבעים שונים?
אז בואו נצא לשטח ונתבונן. בעיקר נתרשם מצבעי האדמה. הצבעים האלו אינם סתמיים, אלא מלמדים על תכונותיה של האדמה. אני אתייחס כאן לשני צבעי הקרקע הבולטים ביותר באזור הרי יהודה.
חום כהה – זה צבע האדמות בוואדיות העמוקים, ויש לה שם: רנדזינה. זו הצטברות של אדמה, שנוצרה מבליית סלעי הגיר והקירטון באזור, ובמשך שנים של גשם ורוח נסחפה אל הוואדיות. אחרי שנים של סחף ובעקבות דורות של צמחים שצמחו ומתו בה, היא עמוקה ועשירה בחומר אורגני, ומתאימה מאד לחקלאות. זו הסיבה שבגללה רוב החקלאים מעדיפים את אדמות הוואדי.
חום-אדום – חלק ניכר מההרים שלנו מכוסים באדמה בעלת גוון אדמדם. שם הסוג הזה הוא טרה רוסה. בלטינית המשמעות של השם הזה הוא "אדמה אדומה"… כמה מקורי. ונא לא לערבב עם אדמת חמרה ("אדום" בערבית) שקיימת במישור החוף ונוצרה בתהליך שונה לגמרי.
גם טרה רוסה היא תוצר בלייה של סלעי גיר או דולומיט (צורה שונה של סלע גיר). אחרי שחלק מהאדמה נסחף, מה שנשאר הופך לטרה רוסה – אדמה אדומה ורדודה. חפירה לא עמוקה תביא אותנו אל משטח הסלע. הבליה שלה לא מושלמת ולכן יש בה גרגרים, ואצלנו היא משובצת בין משטחי הסלע שמהם נוצרה.
איך אדמה חומה נוצרת מסלעים לבנים?
לא הבנתי. איך יכול להיות, שהאדמה שנוצרת מבליה של סלעים לבנים, היא בצבע חום או אדום? הייתי מצפה שאם הסלע לבן, גם האדמה שנוצרת ממנו תהיה לבנה.
אז זהו, הטבע, כידוע, מלא בהפתעות. החומר שמרכיב את הסלעי הגיר מכיל מינרלים, לדוגמה ברזל. כאשר המינרלים נחשפים לחמצן שבאוויר ובמים, הם עוברים תהליך חמצון ("מחלידים"). כתוצאה מכך נוצרות תחמוצות ברזל (גם חלודה היא תחמוצת ברזל), שנותנות לאדמה את הגוון החום-אדום האופייני.
את הגוונים הכהים מעניק לאדמה חומר אורגני שהצטבר בה לאורך מאות דורות של צמחים שגדלו ונבלו בה.
אדמת הטרה רוסה מכילה אחוז גבוה של חרסית. השם חרסית מזכיר לכם כלי חרס, ובאמת לחרסית יש תכונות שדומות לחימר – חומר שקולט מים ושומר עליהם. התערובת עם חרסית הופכת את הטרה רוסה לאדמה ששומרת בתוכה מים, תכונה חשובה מאד באזור שבו הגשמים מעטים.
חקלאות הררית
האדמה האדומה בהרים טובה לחקלאות, אבל יש לה מגבלות: היא בדרך כלל לא עמוקה מספיק עבור עצים, והיא משובצת בין סלעים, דבר שמקשה על הכנסת טרקטורים לעיבוד. אם טיילתם פעם בהרים, בטח ראיתם פה ושם טרסות ("מדרגות" מלאכותיות בהר), ואולי אפילו כרמים שנטועים עליהן. הטרסות עוזרות לשמור על האדמה מפני סחיפה, וגם מעניקות לה עומק ורוחב שמאפשרים נטיעה של עצים. כרמי הענבים והזיתים שומרים גם הם על האדמה מפני סחיפה.
