פרגים
האדומים שאתם רואים בסוף האביב הם לא כלניות, וכנראה גם לא נוריות. אלו הפרגים - האחרונים שפורחים מבין "שלושת האדומים".

טוב… האדומים שאתם רואים עכשיו בכל מקום הם לא כלניות (בטוח!) ולא נוריות (כל הנראה). הפרחים האלה זמנם כבר עבר. אז מה כן? מדריכי הטיולים המציאו את ראשי התיבות על פי סדר הפריחה – "כנ"ף". כ=כלנית, נ=נורית ו-פ=פרג, שהוא האחרון שפורח מבין "שלושת האדומים".

מה ההבדל בין פרג לכלנית ונורית?

ההבחנה הפשוטה ביותר בין פרג לכלנית ונורית היא על ידי ספירת עלי הכותרת. בדרך כלל לכלניות ולנוריות יש חמישה עלי כותרת. לרוב הפרגים – רק ארבעה. התבוננו קצת יותר ותראו שהעלים לא מסודרים ממש במעגל זה אחר זה, אלא כל שני עלים זה מול זה, וזוג עלים אחד חופף מעט מעל הזוג האחר.

פרח פרג
עלי הכותרת של הפרג מסודרים בזוגות

הכירו את משפחת הפרגים

משפחת הפרגים היא משפחה גדולה ומפוארת, ודי קלה לזיהוי. אמנם לא כל מיני הפרגים הם אדומים (קרוב לבית שלי ראיתי מין פרג – פרגה-קטנה סגולה, ומין אחר – פרג מדברי – גדול וצהוב), אבל יש לכולם כמה מאפיינים ברורים, לדוגמה הגבעול, שהוא בדרך כלל קצת זיפני- שעיר, ובעיקר-מכיל מין שרף צהבהב. עלי הכותרת של הפרג הם מבריקים אבל נראים מקומטים.

פרג מדברי
פרג מדברי בנחל צאלים

ניצני הפרג

ניצני הפרחים של הפרג דומים לכדור פוטבול אמריקאי זעיר, ירוק ושעיר. בילדותי, בחצר של סבתי צמחו המוני פרגים. כל כך הרבה, שלא הרגשתי רע לעשות עליהם "מחקר מדעי": פתחתי עשרות ניצני פרגים בגדלים שונים, וחקרתי כיצד צבע עלי הכותרת משתנה משלב הניצן העוברי הזעיר ועד ניצן בשל, זמן קצר לפני בקיעת הפרח מעטיפתו הירוקה. וכאן התלמידות שלי נוהגות לומר: "איזה משועממים הייתם פעם!", ואני אומרת: " היינו ההיפך ממשועממים – מאד מתעניינים דווקא…".

ניצן של פרג על גבעול שעיר
גבעול שעיר וניצן כפוף של פרג

מכיוון שמצלמה היתה עניין למבוגרים בעלי אמצעים, אני יכולה לדווח רק מהזיכרון, ואני מניחה שלא תופתעו מאד מהממצאים: בהתחלה לעלי הכותרת אין צבע כלל, כלומר בניצן זעיר הם לבנים, וככל שעובר הזמן הצבע מתעשר לוורוד, ורוד כהה ולבסוף האדום המוכר.

פרגים אדומים ולידם ניצן לבן של פרג
פרגים אדומים ולידם ניצן לבן של פרג

בעוונותי כנראה לא עלה בדעתי לחקור מתי מופיע הכתם השחור בבסיס העלה. הכתם הזה הוא מאפיין מובהק של פרחי הפרג. ברגע שהפרח נפתח עלי הגביע השעירים נושרים, כך יש לנו סימן זיהוי נוסף: לכלניות יש צווארון ירוק גזור, לנוריות צווארון מחמישה עלי גביע, ואילו לפרג הפורח אין עלי גביע.

את צבע הניצן הסגור אולי לא תרצו לבדוק, אבל תוכלו לזהות את הזמן הקצר שלפני בקיעת עלי הכותרת: בהתחלה, כאשר הפרח מבשיל והניצן עדיין סגור, ראש הפרח כפוף בביישנות. ואז, ממש רגע לפני הפתיחה, הגבעול מזדקף שוב.

אבקני מברשת

עוד סימן מאפיין של הפרג הוא האבקנים הארוכים שלו, כמו מברשת שיער לא צפופה. מבנה כזה של אבקנים מתאים לפרחים שמואבקים על ידי חיפושיות. במקרה שלנו מין חיפושית בעל יכולת נדירה (בקרב החרקים) לזהות צבע אדום.

אבקנים של פרג
האבקנים של הפרג דומים למברשת

הגנה עצמית

עלי הכותרת של הפרג נושרים בקלות, ממש למגע יד, ואולי זו אחת הסיבות לכך שבעוד הכלניות והנוריות הם פרחים מוגנים שאסור בחוק לקטוף, הפרג לא נזקק להגנה כצמח מוגן. הוא מוגן באופן טבעי, מפני שאין טעם לקטוף פרחים יפים ולהגיע הביתה עם גבעולים חשופים…

פירות הפרג

לאחר ההפריה מתפתח הפרי, שבפרג המצוי אצלנו ממש מזכיר מלחיה – או ליתר דיוק פלפליה, מכילה זרעים שחורים. איך זה נראה? לפני שהזרעים מבשילים ה"פלפליה" סגורה. אבל לאחר ההבשלה נפתחים חרירים בשולי "מכסה" הדומה לכתר. ניעור קטן בכיוון הנכון והזרעים נושרים החוצה.

פרי של פרח הפרג
פרי של פרג, רגע לפני ההבשלה
פרי בשל של פרח הפרג
פרי בשל של פרג

לאחר שבנינו את ביתנו, הבאנו לחצר אדמה "בתולית" – כזאת שנחפרה מעומק מסויים, ולכן לא היו בה זרעים של צמחי בר. עם השנים מגיעים זרעים במגוון דרכי הפצת הזרעים, ומשנה לשנה החצר שלי מתעשרת בעוד צמחי בר. גם אחרי 25 שנים לא הגיעו פרגים לחצר, בגלל שצורת ההפצה המיוחדת של הפרג מאפשרת הפצה למרחקים קצרים בלבד. אז התחכמתי והבאתי כמה "פלפליות" (אגב, השם המדעי לפרי כזה הוא "הֶלקֶט"), ופיזרתי את תכולתן בחצר. עכשיו באחת הפינות יש לי משפחת פרגים שהולכת וגדלה משנה לשנה.

ניסיתם לעשות כך והפרגים לא הופיעו? סבלנות! זרעי הפרג יכולים להיות רדומים באדמה במשך שנים רבות, עד שאיזה טריגר גורם להם לנבוט.

ומה הקשר לפרג המאכל (ולאופיום)?

כמה הקשרים מעניינים: פרג המאכל הוא זרעים של אחד ממיני הפרג. איסוף זרעים אלה נעשה בצורה ידנית (ריקון של הֶלקֶט ועוד הֶלקֶט…) וזו הסיבה למחירים הגבוהים של הפרג לאוזני המן.

אופיום הוא תוצר נוסף של הפרג, למעשה של פרג תרבותי שפותח למטרה זו. האופיום מיוצר מהשרף שנלקט מהגבעולים ומהפירות הלא בשלים של פרג-האופיום.

הפרג האדום – סמל זיכרון

בהקשר שלישי אני פוגשת מדי שנה ביום השואה בהר הרצל, באזכרה השנתית לסבי שנהרג כחייל בצבע הבריטי במלחמת העלם השניה. מומלץ לכיר את המקום, אנדרטה דמויית ספינה שהוקמה בהר הרצל ל-140 הלוחמים העבריים שספינתם "ארינפורה" הוטבעה. ממש בסוף האזכרה, בשעה שנציגים של מוסדות וחיילות שונים משיטים על מי הבריכה הגדולה כעשרים זרי פרחים, נציג בריטניה משיט על המים זר קטן ועליו פרחי פרג, מפלסטיק (זו לא קמצנות. כמו שסיפרנו, זר מפרחי פרג אמיתיים לא מתקיים בגלל שעלי הכותרת נושרים).

למה פרגים? מאז מלחמת העולם הראשונה הפכו הפרגים האדומים סמל היכרון ללוחמי הצבא הבריטי, לאחר שבתום מלחמת העולם הראשונה שדות הקטל בפלנדריה התכסו בשטיחי פרג אדומים.

זר פרגים של הצבא הבריטי
זר פרגים של הצבא הבריטי