גם אחרי תגבורת של גשמים מאוחרים וימים קרים, הזמן עושה את שלו, והאביב מפנה את מקומו לקיץ. נראה שכל הפרחים נעלמים (לכאורה. כי כבר הוכחנו בעבר שאין עונה ללא פרחים).
עם זאת, השדה לא משעמם, והוא מכוסה גבעולים יבשים שעליהם מתנוסס מגוון צורות של פירות או מה שנשאר מהם. בולטים הדגנים שזרעיהם כבר נשרו, אבל גבעולים נושאי מוץ בשפע צורות מזדקרים בכל מקום.
לכבוד חג השבועות יצאתי בכוונה לצלם שיבולים, ואז נלכדה עיני בפרי היבש הזה, שאיננו של דגן, אבל הוא מתאים בהחלט לחג מתן תורה.
מה הקשר? תג. ולא תג מחיר…
המדרש מספר שלאחר נתינת התורה היה הקב"ה עסוק בקשירת כתרים לאותיות. הכתרים האלה נקראים תגים, והצמח שלנו נקרא תגית. שם שרק יהודים יודעי ספר תורה היו יכולים לתת.
במה זכה הצמח לשם מפואר שכזה? בואו נסתכל.
הצמח שאנחנו רואים בעונה הזאת של כמעט קיץ, מזכיר מיניאטורה של נברשת מודרנית או של קישוט סוכה מושקע.
המרכיב המעוצב הזה הוא הפרי, והוא נראה כמו כדור יפהפה, בנוי מקונוסים קרומיים, קשיחים אבל כמעט שקופים, צמודים זה לזה ויוצרים ביחד כדור מושלם.
הסתכלו על קונוס אחד כזה. הוא לבנבן-שקוף, פריך ומשורטטים עליו הרבה עורקים דקים שהופכים אותו לעוד יותר מעניין.
והתג? במקורות שקראתי כתוב שהשם תגית בא מלשון כתר ומתייחס לאותם גביעים פעמוניים. אני דווקא נוטה לחשוב שהתג נמצא בתוך המעטפת. מעומק הגביע עולה מין קרן שחורה ובראשה 3-5 קרניים זעירות, שיוצרות דמוי תג של שעטנ"ז ג"ץ .
פעמוני רוח
הפעמונים הקרומיים שתיארנו הם אברי ההפצה של הצמח. הם מכילים את הזרעים, וכשהפרי יתייבש לחלוטין כל מכה ואפילו רוח ינתקו אותם, והם יתעופפו למרחקים תודות לצורה שלהם שמזכירה כדור בדמינטון ויכולה לשאת את הזרעים ברוח.
אבל לפני שזה יקרה אתם יכולים לקטוף לכם זר של כדורים לקישוט הבית בחג השבועות. לא צריכים מים. יחזיקו מעמד כמה שבועות. אפשר לשלב בשאר עמודי הזרעים מכל המינים שמקשטים את שדותינו.
זה היה הפרי. ואיפה הפרח?
עד לפני כחודש יכולתם לראות את הפרחים בגושי פריחה גדולים, אבל כנראה חלפתם על פניהם בלי להתייחס.
קשה להאשים אתכם. התגית היא צמח נמוך למדי, והפרח אמנם די גדול וגם יפה ומעניין, ובכל זאת לא מושך תשומת לב. הסיבה העיקרית היא הצבע שלו: לבן-צהבהב-ירוק שנבלע בסביבה. בחורף הבא שימו לב והתקרבו להסתכל.
התגית היא ממשפחת השלמוניים, שבדומה למשפחת המורכבים ומשפחת הסוככיים מציגה פרח גדול כביכול, אך במבט מקרוב הוא מתגלה כמקבץ של עשרות פרחים זעירים שהתארגנו בתפרחת דמויית פרח יחיד…
תגיות בצבעים
זרעים של תגית נמכרים לצורכי גינון. מלבד תגית הבר, בגינות-נוי שותלים עוד מינים של תגית בצבעים בולטים. פרחים הגינה האלה פורחים בקיץ דווקא.
המידע ברשת מועט ביותר, ולכן המשכתי בגוגל עמוד אחרי עמוד, אולי אמצא משהו מעניין… ומצאתי: בתרבויות עתיקות בארצות שונות התגית משמשת למטרות רפואיות. במחקרים שנעשו בצמח הזה ובמיני תגיות אחרים הצליחו לבודד ולנתח כימית מרכיבים שונים – וביניהם חומרים נוגדי חימצון, מטבוליטים וציטוטוקסים.
התכונות של חומרים אלה תואמות במידה מסויימת לשימושים הרפואיים המסורתים בצמח, ועושים חשק להמשיך את המחקר ולבדוק את השפעת הצמח בפעילויות אנטי דלקתיות ואנטי סרטניות.
אין להתפלא על ריבוי החומרים הרפואיים בצמח אחד. זה לא סתם צמח, אלא צמח שמתקיים יפה בתנאי הקרובים למדבריים ומתמודד היטב גם עם עדרי הכבשים (עיזים דווקא מחסלות אותו).
