ל"ג בעומר שיבש לי את לוח הזמנים, יום רביעי הגיע פתאום ולא הספקתי לחשוב על מה לכתוב… נאמנה לכלל ה-200 מטר (או קצת יותר), נסעתי מבית הספר כ-200 מטר על הדרך ההיקפית, ומצאתי את הצמח הזה: שיח נמוך שנראה כמו כתם ירוק ועליו פרחים צהובים גדולים במיוחד, יחסית למקובל בארצנו.
הפרחים בעלי ארבעה עלי כותרת עם חפיפה סימטרית התאימו למשפחת הפרגים. היכרות עם פרגים אמיתיים גרמה לי לחשוב שזה לא פרג אלא פרגה. אז חיפשתי בגוגל : "פרגה צהובה", ומצאתי צמח בעל השם היצירתי: פרגה צהובה…
בואו לא נזלזל בנותני השם. מכל משפחת הפרגים בארץ אין אף צמח אחר בעל פרחים צהובים. יש פרחים עם נגיעות צהובות, אבל רק פרגה צהובה אחת.
פרגה צהובה בספר המדבר?
כשהתחלתי לקרוא על הצמח חשבתי שאולי טעיתי בזיהוי, מפני שבדרך כלל פרגה צהובה צומחת בחוף הים. היא מתאימה לבית הגדול המאתגר הזה תודות לעמידות גבוהה לרסס מלוח.
לא טעיתי: מתברר שמשום מה גם האזור שלנו – ספר המדבר – חביב עליה, והצמח שראיתי איננו מאד נדיר בסביבה. עם זאת, ברור שאנחנו לא בית הגידול הטבעי של הפרגה הצהובה. משערים שאולי זרעים של הצמח הגיעו לסביבה יחד עם חול שנלקחו מאזור החוף לצורכי בניה ודרכי כורכר (כמו הדרך ההיקפית שלנו).
ניצנים, פרחים ופירות
הכל מעניין בצמח הזה: הניצנים, הפרחים והפירות. אבל הכי מעניין זה שבכל רגע נתון יש על הצמח גם ניצנים, גם פרחים וגם פירות!
נתחיל בניצן: שני עלי גביע מלופפים סביב הפרח התינוק ומזכירים בורג עבה או כובע מחודד. כמו אצל הפרגים האחרים, עם פתיחת הפרח עלי הגביע נושרים.
נעבור לפרח: כאמור, הפרח גדול יחסית לרוב פרחי ארצנו. קוטרו כשבעה סנטימטרים. ארבעת עלי הכותרת גדולים וצהובים וכמו בשאר מיני הפרגים הם מקומטים בהתחלה, ומתיישרים בהמשך. ועוד מאפיינים של המשפחה: הרבה אבקנים ארוכים, מתאימים להאבקה על ידי חרקים אוהבי אבקה. הצמח כולו פורח לאורך כל הקיץ, במשך כארבעה חודשים, אבל הפרח היחיד פתוח רק כמה שעות לפני שהוא מסיים את תפקידו ומשיר את עליו.
אחרי הנשירה מתחיל להתפתח הפרי. חפשו אותו. הוא שם, כי כמו שאמרנו, הניצנים, הפרחים והפירות נמצאים על הצמח בעת ובעונה אחת. המשימה למצוא את הפרי מאתגרת קצת. במבט ראשון אולי לא תזהו שזה פרי. הפרי הוא תרמיל דק וארוך מאד, והוא דומה לענף עבה עם כובע קטן בקצהו. הכובע הזה מזכיר את הכובע בפרי הפרג, והוא ממאפייני המשפחה.
מתאים גם לגינה?
אתרי הגינון ממליצים על גידול פרגה צהובה בגינה. יתרונותיו: פורח כל הקיץ, צומח טוב באדמות חוליות ודלות, עמיד לקרינת שמש חזקה מאד, עמיד ליובש, ויהיה בגינה שלכם שנה אחרי שנה תודות להתרבות עצמית גם על ידי זרעים וגם על ידי קנה שורש (כמו דשא).
אם תרצו לקבל את ההמלצה, אתם יכולים לאסוף זרעים ישירות מהתרמיל, אחרי שיתייבש (הוא נפתח בשתי קשוות והזרעים מתפזרים. צריכים לתפוס אותם קודם…). אפשר להנביט את הזרעים בכוסיות, ולאחר שמתפתחים שתילים ניתן לשתול אותם בגינה בשמש ישירה. ההצלחה מובטחת.
אבל! אולי תרצו לשקול מחדש אם אתם רוצים אותו בגינה, כי יש גם חיסרון: כיאה לצמח שגדל בתנאי מחיה קשים, קל וחומר אם הוא ממשפחת הפרגים, כל חלק בו – מהשורשים ועד הזרעים – רעיל! אם תרצו להיבהל, הנה הרשימה: שיבוש קליטת חמצן בריאות , עייפות, הזיות, בעיות בעיכול ועלול גם לגרום לאירוע מוחי…
מצד שני , לאחרונה נעשה מחקר באלג'יריה, והחוקרים טענים שניתן למצות משורשי הצמח חומרים שמתאימים לפעילות כימותרפית כנגד סוג מסוים של סרטן השד. שלא תצטרכו, וגם אם חלילה כן – בבקשה אל תנסו את זה בבית.
(נכתב ב-12.5.2023)
