(פורסם אחרי הסופה ברברה ורעידת האדמה בטורקיה)
הרבה תופעות טבע התחרו השבוע על תשומת הלב שלנו, וכל תופעה עוררה סקרנות אצל מישהו, שביקש ממני לכתוב עליה. לא רציתי לכתוב על שלג שספק אם יופיע אצלנו. רעידות אדמה, יהי רצון שלא יהיו…
בסוף בחרתי לכתוב על הרוח, מפני שאין ספק שהיא תגיע גם בהמשך.
מעט אנשים יגידו לכם שאוויר הוא לא חומר. אפשר להבין אותם. האוויר לא נראה כמו "משהו". הוא שקוף, ואפשר לעבור דרכו.. אם כך, איך נסביר את התופעה הזאת כשה"שום דבר" שהוא האוויר מתחיל לנוע במהירות גדולה ובעוצמה, מעיף גגות (שלא לדבר על טרמפולינות..) מפיל עמודי חשמל ועצים ואפילו גורם לתאונות כאשר רוח צד ממש גורמת למכונית לסטות ממסלולה?
נתחיל מהבסיס: אוויר הוא חומר. ומכיוון שהוא גז, הוא נע בחופשיות ממקום למקום. כבר עסקנו בכך שהאוויר סביב כדור הארץ משותף לאנושות כולה. הוא מאפשר העברה של חום, לחות, מזהמים ואבק ממקום למקום. וכשהרוח נושבת – קצב ההעברה והתחלפות האוויר גובר.
רוח היא תנועה גדולה, של הרבה אוויר ביחד, לפעמים בעוצמה גדולה.
מה גורם לאוויר להתחיל לנוע?
הרוח נגרמת כתוצאה מהבדלים בלחץ האוויר בתוך האטמוספירה. אוויר בלחץ גבוה "נדחף" ונע לעבר אזורים שיש בהם אוויר בלחץ נמוך. ככל שההפרש בלחץ גדול יותר, כך האוויר זורם מהר יותר.
למה יש לחצים שונים באוויר? ומה גורם לשינויים בלחץ? במילה אחת: טמפרטורה. בהרבה מילים: אוויר חם הוא דליל יותר, ולכן נמצא בלחץ קטן יותר מאשר אוויר קר.
כדור הארץ לא מתחמם במידה שווה, כמובן. בקו המשווה חם יותר מאשר בקטבים.
באזורים החמים הים והיבשה מחממים את האוויר שמעליהם. האוויר החם דליל ולכן "קל יותר". הוא עולה גבוה יותר לאטמוספירה ונודד לכיוון הקטבים. כך מתפנה מקום (=לחץ נמוך) . לתוך המקום שהתפנה מאוויר נע אוויר קריר – צפוף יותר ולחוץ יותר. מה שתיארנו כאן ניתן להגדרה מדעית יותר: רוחות בדרך כלל נושבות מאזורים בלחץ גבוה לאזור בלחץ נמוך.
יש גם הפרשי טמפרטורה מקומיים: בין יום ללילה, בין האוויר שמעל הים (שקולט חום בשעות היום ומשחרר אותו בלילה) לבין היבשה (שמתחממת יותר ביום ומתקררת יותר בלילה), בין העמק להר ועוד. הבדלי לחץ מקומיים משפיעים על מזג אוויר מקומי, לא על סערות, שהן תופעה על אזורית, ונגרמות כתוצאה מאוויר שזורם אלינו ממרחקים עצומים במקום אחר בכדור הארץ.
מהי חזית קרה?
כשהחזאי אומר: חזית קרה מתקרבת. מהי חזית? חזית היא "אזור מלחמה": הגבול בין שני אזורי לחץ אוויר. דפוסים שונים של רוח בפרט ושל מזג אוויר בכלל נובעים מהיחסים המורכבים בין החזיתות. מה שדי קבוע הוא, שרוחות בדרך כלל נושבות ממזרח למערב או ממערב למזרח, אבל לא מצפון לדרום ולהיפך. למה? בגלל הסיבוב של כדור הארץ ממזרח למערב. האוויר מסתובב עם כדור הארץ (אחרת היינו נתונים כאן ברוח מתמדת), אבל לא כל האוויר נמשך לכדור הארץ באותה מידה, וכך נגרם "אפקט קוריוליס": מערכות הרוח מתפתלות נגד כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני ועם כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.
בחורף, באזור של רוחות מערביות עולמיות השקעים הברומטריים נעים מכיוון מערב למזרח. השקעים הם אזורים של לחץ אוויר נמוך יחסית לסביבתם, וגושי אוויר מכל האזור נשאבים לתוכם (בשיטת הוואקום, כמו שואב אבק).
מכיוון שהשקעים הברומטריים שמגיעים אלינו בחורף מאירופה עוברים מעל הים התיכון, האוויר שהם שואבים רווי במים. גושי האוויר הקרים והרוויים הללו מגיעים אלינו ונפגשים עם גושי האוויר החמים יותר. כך נוצרות חזיתות מלוות בגשמים, רוחות חזקות וסופות רעמים.- ולזה אנחנו קוראים "סערה". הפעם סופה בשם "ברברה", שנולדה מאוויר קר שהגיע אלינו מצפון.
בשנה שעברה הסברנו למה לפעמים הגשם לא מגיע אלינו… גם זה תלוי במסלול שעושה החזית הקרה – האם הגיעה אלינו במסלול רטוב מעל הים או במסלול יבש מעל היבשה. הפעם – מסלול רטוב. ברוך מוריד הגשם.
