איך צמחים מטפסים

השבוע במקום להסתכל על צמח בודד, בואו נחקור תופעה, שנקראת: צמחים מטפסים.

למה צמחים מטפסים?

למה, בעצם, יש צמחים שמטפסים על צמחים אחרים? ואיך הם עושים את זה? מפני שבגובה יש יותר סיכוי לתפוס אור שמש, מבלי להיות בצל של צמחים אחרים. עצים וצמחים אחרים משקיעים אנרגיה רבה על גידול גזע חזק ויציב. הצמח המטפס חוסך אנרגיה כשהוא משתמש בגזעים ובענפים של העצים ה"פראיירים" האלה.

איך צמחים מטפסים?

יש צמחים שמצמיחים גבעולים לגובה, וכאשר הגבעול נתקל בנקודת אחיזה הוא נופל מעליה, כמו כביסה על חבל בלי אטבים. לצמחים כאלה יש ענפים רכים וגמישים, שיכולים להתכופף וליפול. לדוגמה: שרביטן.
יש צמחים שהגבעולים שלהם מתפתלים סביב נקודות אחיזה. לדוגמה: יערה.

אבל לחלק גדול מהצמחים המטפסים יש אביזרים יחודיים לטיפוס ואחיזה.

1. קוצים, ובעיקר קוצים כפופים

אם שאלתם את עצמכם מה תפקידם של קוצי הוורד או הפטל, שנראים כמו קרסים חדים – זה תפקידם. לעזור לצמח להיאחז ולטפס. לצמח אספרג החורש יש גבעול שכולו מכוסה קוצים דוקרניים שמסייעים לו להיאחז בצמחים אחרים.

2. "קרסים"

סיבי אחיזה דמויי שורשים, לדוגמה: גפנית. כשהם נוגעים בקיר הם ננעצים ונאחזים בו. בחלק ממיני הצמחים אם תבדקו את הגבעול הוא ייראה לכם חלק. אל כאשר הגבעול הזה בא במגע עם משטח קשה הקרסים הללו מתפתחים.
טיפוס על ידי קרסים מתאים לאחיזה במשטחים בעלי מרקם מחוספס כגון קירות וגזעים. לפעמים ניתן לראות קיר שהיה עליו צמח מטפס שלא עמד בעומס והתנתק. אז נשארים צמודים לקיר רק הקרסים. תכונה זו מאפשרת לצמח להישאר ללא פגע והוא יכול להתחיל לטפס מחדש. גבעולים של צמחים מסוג מטפסי הקרסים יצמחו לעתים קרובות במין זיגזג, שנובע מתהליך ה"חיפוש" אחרי נקודות אחיזה.

3. דבק

חלק מהמטפסים נדבקים אל התמיכה (ענף, גזע או קיר… ) באמצעות הפרשת חומר דביק עם תכונות של מלט חזק. לדוגמה: קיסוס. לאחרים יש כוסות יניקה – צמדני וואקום שמאפשרים לצמחים כאלה לטפס על משטחים לגמרי חלקים.

בסרטון הבא, תוכלו לראות דוגמה לצמח מטפס שנצמד באמצעות כריות דביקות:

4. קנוקנות

אבל ה-שוס, זה שמאפשר לצמח לטפס על כל דבר, אלה הקנוקנות, דוגמה מפורסמת: גפן. הקנוקנת מסתובבת לה באוויר עד שהיא נתקלת בענף, גדר וכדומה. ואז היא מתפתלת סביבו לצורך אחיזה.

לפעמים הקנוקנת לא פוגעת בשום תמיכה, אז היא סתם מסתלסלת לה כמו קפיץ… הגמישות של המבנה הקפיצי מעניקה עמידות בפני כוחות חיצוניים כמו רוח. קנוקנות מחפשות נקודות אחיזה גם למעלה, ואז הן מושכות למעלה את הענף כולו!

לחלק מהצמחים אין קנוקנות נבדלות, אלא הפטוטרת (=הגבעול שבו העלה מחובר לצמח) ארוכה והיא זו שמתפתלת סביב התמיכה. לדוגמה: זלזלת. אבל זה הבדל טכני וגם קנוקנות כאלה עושות את אותה עבודה.

ועכשיו תורכם

עד כאן דיברנו על הטכניקה. אנשים סקרנים מתעניינים בשאלות מרתקות, וכאן אני מזמינה אתכם להצטרף לחקר:

א. בחרו לכם צמח מטפס. זה יכול להיות צמח גינה או צמח בר, לא משנה.
ב. ראשית זהו מה טכניקת הטיפוס של הצמח המסויים הזה.
ג. איך מתנהגים ענפי הצמח לפני שהם מוצאים אובייקט לטיפוס?
ד. נסו לגלות – איך ענף מהצמח מגלה אובייקט לטפס עליו? מה הוא עושה כשהוא מוצא אובייקט כזה?
אם הצמח הוא בעל קנוקנות – או כשאתם עוברים ליד הגפן של השכנים, למשל: מה הכיוון שאליו מסתלסלות הקנוקנות (עם כיוון השעון / נגד כיוון השעון)? האם כל הקנוקנות מסתובבות באותו כיוון ? אם תמצאו שני מינים של צמחי קנוקנות – האם בשניהם הקנוקנות מסתובבות לאותו כיוון?

אחרי שחקרתם קצת בעצמכם, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.

צמחים מטפסים מתפתלים

כל הצמחים מתפתלים במידה מסויימת. גבעולים מסתובבים סביב הציר המרכזי שלהם, אפשר לראת את זה בצורת החריצים או הדוגמה על חלק מגזעי העצים, אבל בדרך כלל הפיתול הוא בזווית קטנה מאד וכמעט לא ניכרת לעין.
אצל צמחים מטפסים הסיבוב ניכר הרבה יותר – סיבוב מלא של הגבעול או סיבוב של קנוקנות/ פטוטרות עלים.
בהתחלה הקנוקנת או הגבעול צומחים במקביל לקרקע ולאחר מכן הם מזדקפים מעט ומתחילים להסתחרר במעגלים הולכים וגדלים שמזכירים תנועות חיפוש. כשהחיפוש מצליח והגבעול נוגע במבנה תומך, איבר הטיפוס מתחיל להתפתל סביב התמך, ולטפס.

חפשו ביוטיוב "צמחים מטפסים" ותמצאו סירטונים שמקרינים לאט את תנועות הסיבוב והחיפוש האלה. לדוגמה, הסרטון הבא מראה בהקרנה מואצת איך הצמח המטפס "מחפש" גבעול להישען עליו וכיצד הוא נכרך על מוט התמיכה:

מה כיוון הפיתול? תלוי בסוג הצמח: יש מינים שהגבעול או הקנוקנות שלהם מתפתלים עם כיוון השעון, ומינים אחרים שבהם הגבעול או הקנוקנות מתפתלים נגד כיוון השעון. הטיפוס יעיל באותה מידה ובאופן מעשי אין חשיבות לכיוון הפיתול, ובכל זאת הכיוון קבוע בהתאם למין, ואף אחד לא יודע להסביר למה מין צמחים מסויים מתפתל דווקא בכיוון מסויים… חוקרים ניסו לסובב צמח בצורה "לא נכונה", וראו שהצמח שיחרר את עצמו מהסיחרור ה"שגוי" ותיקן את הכיוון בעצמו.

ויש מיוחדים, למשל: הצמח "דלעת הנחש“ שצומח בר במישור החוף והשפלה מצמיח קנוקנות ארוכות מאד שבהן ניתן לראות הברגה בכיוון אחד, התיישרות ואז הברגה בכיוון הפוך וחוזר חלילה.

איך זה מתחיל? צמחים מטפסים מתחילים בדרך כלל בזחילה על הקרקע עד שהם מגיעים לנקודת אחיזה. ברגע שהם נוגעים במשהו, המגע הפיזי מעורר את התנהגות הטיפוס והצמח מתחיל לצמוח נגד כיוון הכבידה. מטפסים של יערות טרופיים מתחילים את הזחילה על הקרקע דווקא בכיוון המוצל. אמנם מטרת הטיפוס היא להיחשף לאור השמש, אבל המטפסים כאילו יודעים שצל פירושו עץ שניתן לטפס עליו.

איך הצמחים יודעים?

מה טיבם של החושים שיש לצמח? איך הצמח "יודע" שהוא נוגע במקור תמיכה? חוקרים לא הגיעו למיצוי המחקר בנושא. יש מי שחושב שמטפסים מרגישים תמיכה קצת כמו שאנו חשים במגע: על ידי הפיכת גירוי פיזי לאותות כימיים וחשמליים. חלק מהצמחים רגישים במיוחד ומגיבים על מגע שאנו לא חשים בו כלל!

לפי דעה אחרת, או שאולי זה נכון למינים אחרים של צמחים, הצמחים "מריחים" (בלי מגע) או "טועמים" (על ידי מגע) את המשטחים. הטעימות האלה מאפשרות לצמח "להחליט" אם כדאי לטפס (למשל על עץ בריא וחזק) או לא לטפס (למשל על עץ רקוב שיישבר בקרוב, על בני מינו, או אפילו על ענפים שלו עצמו).

אז מה למדנו? שאין תופעת טבע "מובנת מאליה", ואפילו הדברים ש"פשוט קורים להם" אינם פשוטים. מה רבו מעשיך ה'.