בגמרא סנהדרין דף יא מסופר על רבן שמעון בן גמליאל, שעיבר את השנה ושלח ליהודי התפוצות איגרת עם נימוק והסבר (בתרגום לעברית): "מודיעים אנו לכם שהגוזלים רכים והטלאים דקים וזמן האביב לא הגיע. ויפה הדבר בעיני והוספתי על שנה זו שלושים יום".
בעלי חיים מגיבים לעונות השנה. הציפורים מטילות ביצים בלו"ז שיאפשר לגוזלים לפרוח מהקן בעונה המתחממת שיש בה שפע של מזון. הכבשים ממליטות לקראת האביב, כדי שהטלאים לא ייפגעו מהקור וכדי שיהיה להם שפע של מזון בשדה. והאביב (בעברית אביב זו לא עונה אלא הגדרה של תחילת ההבשלה של החיטה) – מתרחש בזמן המדוייק שיאפשר לזרעים להגיע לבשלות מלאה בתיאום עם סיום עונת הגשמים.
גם העצים מגיבים לעונות השנה. המפורסם שבהם הוא השקד.
נראה לי שהשנה אנחנו ממש רואים את הצורך לעבר את השנה. בט"ו בשבט אף שקדיה לא פרחה. כעבור חודש בדיוק, בט"ו באדר א (שאפשר לקרוא לו גם שבט ב) התחילו השקדיות לפרוח ברחבי הארץ. אצלנו עצי השקד עדיין עירומים. ככה זה בדרך כלל באזורנו. ביחס לאזורים אחרים בארץ השקדים שלנו מאחרים לפרוח.
אבל מי אומר לעצים מתי ללבלב? שני גורמים עיקריים רומזים לצמחים על חילופי העונות:
הראשון – אורך היום. כולנו יודעים שהחורף מתחיל להסתיים כאשר שעת כניסת השבת נעשית יותר "הגיונית"… הצמחים כנראה לא שומרים שבת, אבל יש להם חיישנים שמזהים את התארכות שעות האור. איך אנחנו יודעים את זה? קל! חוקרים וחקלאים גילו שאפשר "לרמות" את הצמחים, ועל ידי הוספת תאורה מלאכותית לגרום להם ללבלב. הם גם מצאו את ההורמונים שמושפעים משעות האור.
מנגנון נוסף הוא מנגנון שמגיב רק אחרי שהצמח קיבל מספר מסויים של מנות קור. בימים החמים נוצר בצמחים חלבון מעכב התפתחות. קור מקטין את ייצור החלבון הזה, וכאשר מצטברת חשיפה ממושכת לקור נוצר פחות חלבון מעכב, והלבלוב יכול להתחיל.
הצמחים המשוכללים יותר עובדים עם שתי השיטות במשולב, למשל מתחילים לפרוח כשהיום מתארך – אבל רק אם לפני כן חוו כמה שבועות של קור.
עצי השקד כנראה לא מתייחסים יותר מדי לאורך היום, והם מושפעים בעיקר מצבירה של מנות קור. החורף השנה איחר להגיע ולכן צבירת מנות הקור החלה מאוחר. יכולנו לחזות בתופעה כבר בתחילת העונה, כאשר השלכת איחרה לבוא – לא רק בעצי השקד. וכשם שהשלכת התחילה מאוחר, כך גם הליבלוב מאחר לבוא.
לא ידוע כיצד עצים 'סופרים' את שעות הקור המתוכנתות הגנטית שלהם. מה שברור הוא שלאחר שהצטברו מנות הקור, מופעל בעץ מנגנון שתפקידו לייצר ויטמין C ונוגדי חימצון שתפקידם לפרק חומרים שהצטברו בעץ ושמרו עליו בימי הקור, אבל יזיקו לו בעונת הליבלוב.
עצים רבים לא מסתפקים בספירת מנות קור, אלא גם סופרים מנות חום, לכן רוב העצים לא מתחילים ללבלב רק מפני שמזג האוויר מתחמם קצת. השקד כנראה לא סופר כל כך טוב את מנות החום… בשנים מבלבלות שבהן מתבהר מזג האוויר באמצע החורף, פתאום צצים עצי שקד פורחים. השנה קיבלנו חורף קר ומרוכז, ולא היתה לעצי השקד שום סיבה להתבלבל.
מתי יפרחו עצי השקד שלנו? נחכה ונראה….