פתאום נפל עלינו הקיץ. עוד לפני שהגשם האחרון חלף הלך לו, ולמרות שהחום הגדול עדיין לא חתם פה קבע, הצמחים כבר יודעים שהגיע הזמן. השדות שהיו הירוקים עד לא מזמן כבר חומים אפורים, ואיפה הפרחים, לאן נעלמו כולם?
רק רגע. לא כולם. גם בשיא הקיץ יהיו לנו פרחים לראות ולספר. ועכשיו יש אחד בולט במיוחד, בכתם וורוד גדול: חבלבל השיח.
מרחוק, מה שרואים הוא כתם הצבע. כשמתקרבים רואים כדור פרחים: שיח עגול, סבך של ענפים דקיקים ומסועפים, בלי עלים, מכוסה כולו בפרחים די גדולים. שימו לב, אם אתם רוצים לראות באמת את כל היופי הזה, צאו בבקשה בבוקר. אחר הצהרים רבים מהפרחים נסגרים ונובלים.
בטבענו אנחנו מתעניינים בחריג, בעיקר אם הוא כל כך יפה… אי אפשר שלא לשאול שאלות. אז מה העניין עם המבנה המיוחד הזה, הפריחה החריגה לעונה, הגבעולים המוזרים. מה הסיפור?
ניהול סיכונים
מצד אחד, מה שאנחנו מזכירים בכל פעם מחדש: לפרחים משתלם להיות אלה שלא בקונצנזוס. בזמן שכולם פורחים, המאביקים עלולים לבחור בפרח אחר על פניך. בעונה שאתה היחיד, מובטח לך שירות האבקה מסור. בתצפית קצרה תוכלו להתרשם ממגוון המאביקים שבאים לבקר את הפרח הנועז.
אגב, אם תסתכלו על הפרח הפתוח לא תראו עלי כותרת, אלא צינור מתרחב, מין משפך שנוצר מחמישה עלי כותרת מאוחים (דבוקים זה לזה). ניתן לספור אותם בקלות מפני שמחלקו התחתון של כל עלה נמשך ועולה פס וורוד כהה יותר.
מצד שני, יחד עם הפרחים מגיע גם סיכון. אחת הסכנות המרכזיות לצמחים בקיץ היא סכנת ההתייבשות. לצמח ש"בוחר" לפרוח בקיץ חייבים להיות מנגנוני הגנה מפני התייבשות.
איך החבלבל מתגונן מהתייבשות?
אז הנה לכם כל הסודות המקצועיים של חבלבל השיח:
1. הוא גיאופיט
כלומר, בדומה לחצב ולסתוונית יש לו מתחת לאדמה מאגר של מים ומזון, אותם הוא אוגר בימות הגשמים כדי שיהיה לו ממה לחיות בימים השחונים.
2. שערות ונשירה
כשיש לחבלבל עלים, הם מכוסים בשערות שמספקות לו הגנה מחום ומהתייבשות. לקראת הפריחה בקיץ העלים נושרים. גם פרחים צריכים "לאכול", ולשם כך הצמח חייב לקיים פוטוסינתזה, מה שבדרך כלל מתרחש בעלים. אבל כמו הרבה פרחים חסרי עלים, גם חבלבל השיח מקיים בקיץ את הפוטוסינתזה ההכרחית בגבעולים עצמם.
3. הוא "בן שיח"
כלומר גבוה ומעוצב כמו שיח, אבל רק כמו, כי שיחים אמיתיים מעוצים (עם גזע כמו של עץ) והוא לא. כך חלק גדול מהנוף שלו יכול פשוט להיעלם בשיא הקיץ. על פני הקרקע נשארים רק ענפים יבשים ומתים. ובכל זאת מדובר בצמח רב שנתי, כך שלמעשה החלק התת קרקעי מתקיים כל השנה ומאפשר התחדשות מהירה בחורף.
תופעה מעניינת ויחודית לחבלבל השיח: בקיץ הגבעולים מתייבשים ומתקשחים, ובחלק מהשיחים נוצרת גם רקמת ניתוק שמנתקת לחלוטין את הגבעול, ומאפשר לכדור היבש הזה לעוף ולהתגלגל עם הרוח. תוכלו לקרוא עוד על התופעה הזו במאמר על עכובית הגלגל. ועוד דבר: חוץ מגודל הפרחים, כל התופעות המתוארות כאן מתאימות גם לגיבסנית שגם היא פורחת בשדותינו בעונה זו.
איפה החבל?
כילדה ממישור החוף הכרתי חבלבלים אחרים, והשם היה הגיוני בעיני: היה להם גבעול ארוך כמו חבל. חבלבל השיח שונה בצורתו, אבל יש משהו מן החבל גם בחבלבל השיח: הדרך שבה ניצן הפרח הסגור מפותל סביב עצמו, ומזכיר מקטע של חבל וורוד עבה.
