החיים המסתוריים של החלזונות

מי שיצא לחצר או לשטח הפתוח ביום יומיים שאחרי הגשם היה חייב לשמור את צעדיו כדי לא לדרוך על חלזונות. וגם כשנזהרים, מן הסתם רומסים כמה חלזונות בלי לשים לב. אבל מי שיצא לשדה או לשטח הפתוח ביום השלישי או רביעי אחרי הגשם מצא שטח שהוא כמעט פנוי מחלזונות. לאן נעלמו רוב החלזונות? והאם הם יופיעו שוב?

קיימים בעולם כ-20 אלף מינים של שבלולי יבשה. עד כמה שהצלחתי לגלות, החלזונות באזורנו הם ממין שבלול השדה. אפשר למלא עלון שלם בסיפורים על חלזונות, אבל אני מוגבלת לעמוד אחד. אז בנוסף למה שאכתוב כאן, על רצפת העריכה נשאר עוד מידע מרתק רב.

רגל לא רגילה

שבלול הוא בעל חיים חסר חוליות (אין לו שלד), שהגוף שלו הוא בסך הכל רגל מרכזית מוגנת בקונכייה. למה רגל? כי "רגל" היא מושג ביולוגי שמתאר איבר הליכה, ו"גוף" החילזון הוא בעיקר איבר הליכה שרירי. ה"גוף" אינו מכיל את האיברים הפנימיים של החילזון. אלה מצויים במעין שק מוגן בקונכיה, מעל הרגל.

ובכל זאת, זו לא רגל רגילה. הרגל היא גם איבר חישה: לרגל החילזון חיישני מישוש שאמפשרים לחילזון להיצמד גם למשטח הצר ביותר. בנוסף, לחילזון יש חיישני ריח ברגל. אלה חיישני ריח בעלי חשיבות משנית. עיקר חוש הריח מרוכז במחושים הקצרים שבקצה ה"רגל". בקצה הרגל יש עוד זוג מחושים, יותר ארוכים. בקצות המחושים הארוכים יש עיניים. עיניו של החילזון הן עיניים פשוטות ומאפשרות בעיקר להבדיל בין אור לחושך. מי צריך יותר, כאשר עיקר הפעילות היא בלילה, ומהירות התגובה היא בקצב של חילזון?

מה עוד יש בקצה הרגל? פה. ובפה אין שיניים, אבל יש בו לשון ”מגרדת“ שמכוסה אלפי שיניים זעירות באמצעותן חילזון היבשה טוחן את מזונו: עלים ובעלי חיים מיקרוסקופיים.

לאן החלזונות נעלמים בקיץ?

טמפרטורת הגוף שלנו היא קבועה, פחות או יותר. לא כך החילזון. טמפרטורת הגוף שלו מושפעת מאוד מטמפרטורת הסביבה, ולכן הוא יכול לפעול בחוץ רק כשהטמפרטורה בסביבה היא בין 7 ל-28 מעלות. מגבלה נוספת לחיים בחוץ נובעת מכך שרוב מסת הגוף של החיזלון מורכבת ממים.

כדי לשמר את הלחות בגופו החילזון יכול לפעול בחוץ רק כשאחוזי הלחות באוויר גבוהים מאד, לפחות 70%. לכן במשך הקיץ החילזון "מקייט"- ישן שנת קיץ. זו אינה שינה באמת אלא מצב של האטה והקטנה של קצב הלב, הנשימה וחילוף החומרים לרמה נמוכה ביותר.

איך חילזון נולד?

מהירות התנועה של חילזון היא כ-45 מטר בשעה. בקצב כזה מועיל לדעת שכל מפגש אקראי הוא דייט פוטנציאלי. רוב החלזונות הם דו מיניים. כל אחד מהם הוא גם זכר וגם נקבה. לאחר ההזדווגות שני בני הזוג מטילים ביצים בתוך גומה קטנה בקרקע. מהביצה בוקע חילזון זעיר כשעל גבו "קונכייה עוברית". הקונכיה גדלה בקצב הגדילה של גוף החילזון שבתוכה. החלק החדש ביותר בקונכיית החילזון, ממוקם סביב "פתח הכניסה". הקונכיה היא מקום אטום ומוגן שבו החילזון יכול להתכנס כאשר התנאים בחוץ אינם מתאימים לפעילות.

אלופי הריר

יש חלזונות שמסתתרים במקומות חשוכים קרירים ולחים – מתחת לסלעים, בבורות קטנים באדמה או בין שיחים. חלזונות אחרים בוחרים באפשרות השניה: להיצמד לגבעול ואז לאטום את פתח הקונכיה. האיטום מתבצע על ידי הפרשת ריר מיוחד שמתייבש על פתח הקונכיה אוטם אותה אטימה הרמטית ומבודד אותו מהסביבה תוך שמירה על הלחות הפנימית. אותו ריר גם מהווה דבק חזק שמצמיד את החילזון בחוזקה למשטח שמצא. כאשר יורד גשם, החומר שאוטם את הקונכיה נמס, והחילזון יודע שאפשר לצאת.

בכלל חלזונות הם אלופים בריר. הריר שהם מפרישים מרפד את דרכם ומונע מהם להיפצע כשהם זוחלים על קוצים ואבים. וכן, מה שמספרים לכם נכון: חילזון יכול ללכת גם על להב של סכין חד, תודות לריר שעליו החילזון מחליק ומונע מגע ישיר עם הלהב. הליכה על להב מצביעה גם על חוש מישוש מעולה.

חיים בהילוך איטי

עיניים של אדם קולטות שינוים שמתרחשים 24 פעמים בשניה. לעומת זאת, החילזון עם החיים האיטיים שלו קולט שינויים שמתרחשים 4 פעמים בשניה. הוא לא יבחין במכונית מהירה, למשל ולא יעצור מול מחסום שיוצב ויוסר לפניו לסירוגין בתדירות גבוהה. לעומת זאת אם תניחו לפניו את המחסום ארבע פעמים בשנייה, הוא יתייחס אליו כאל עובדה סופית וינסה לעקוף אותו במקום לחכות שיתרומם שוב. מצד שני, חלזונות לא הולכים לאיבוד ולא חוטפים "ורטיגו". בכל רגע נתון החילזון יודע אם גופו יש או הפוך. לא ברור איך, אבל החילזון גם זוכר מאין בא ולשם הוא חוזר!