אם תבקשו מתושבי ארצנו לנקוב בשמותיהן של עשר ציפורים שראו לאחרונה, כנראה שהרשימה תהיה בערך כזאת: יונה, מיינה, דרור (פעם הוא היה ראשון ברשימה, לאחרונה התמעט מאד). מיטיבי לכת יוסיפו: צופית, שחרור, בולבול, דוכיפת, בז, נקר (אולי) ובחורף גם נחליאלי וחסידה.
בלי לכלול ציפורים שנראו בטיולים, זאת כנראה הרשימה המירבית של רוב האנשים. וגם אצל אלה שיותר בקיאים כנראה לא יופיע גיבור מדורנו. אבל אתם יכולים לשנות את התמונה!
בואו נתבונן קצת יותר לעומק השיחים בחצרנו. כלומר, במקום לשבת בגינה ולשחק בטלפון בואו ממש נסתכל. יש סיכוי טוב שגם אצלכם בחצר מקפצת בעצים הציפור החמודה הזאת: סבכי שחור ראש.
מה זה מטרטר שם?
גם אם לא ראיתם, כנראה שמעתם ולא ידעתם מה אתם שומעים. די פאטתי לכתוב קולות של ציפור, ובכל זאת, באתר הצפרות הישראלי כותבים את זה ככה: "Chret-tret-tret-tret". ובמילים: קול טירטור צרוד בשלוש או שש הברות. נו… עדיף שתחפשו בגוגל את "מגדיר קולות ציפורים" (או פשוט תאזינו להקלטות באתר הצפרות הישראלי).
בימי האביב האלה, שהם עונת החיזור והקינון יש סיכוי גדול יותר להבחין בהם. ליתר דיוק, בזכר, שהוא בעל הצבעים המנוגדים היפים. הנקבה אפרורית ובולטת פחות.
המחבוא של הסבכי
חלק מציפורי הסבכי קבועות בארץ כל השנה, אבל יש גם נודדות. כך או כך , נמצא אותן באזורים של חורש (לא יערות קק"ל) – מקומות שנתנו לסבכי את שמו: שיחים סבוכים. למעשה, שיח סבוך אחד יספיק. הוא מעדיף שיחים קוצניים, אבל גם אם הגדר החיה שלכם שלכם חסרה קוצים, עדיין יש סיכוי שסבכי מסתר בה. אולי תראו בסבך הבזקים לבנים. זהו הקצה הלבן של הזנב, שאותו הוא מקפיץ מעלה ומטה.
אל תחפשו אותו בשמיים. לסבכי בדרך כלל מעוף קצר, משיח לשיח. מזונותיו מצויים בקרבת ביתו: פירות של עצי בר ומגוון חרקים ושאר פרוקי רגליים קטנים.
בעונת החיזור לזכר אין ברירה אלא להתבלט, ואז יש סיכוי לראות אותו בראש שיח או אפילו בתעופה מעל השיח שלו, וכל זה בליווי קולות "זימרה" כמו שתיארנו: חזרה על פסוקים מטרטרים שביניהם שריקות גבוהות קצרות.
יש משהו טריקי בקיני ציפורים. סיכוי גדול שיש בחצר שלכם לפחות קן אחד של ציפור, וסיכוי כמעט שווה שאין לכם מושג על קיומו. אבל אם שמעתם סבכי, ובוודאי אם ראיתם אותו, ייתכן מאד שיש גם קן בסביבה.