למה יונים עפות במעגלים?

על הגג של בית הכנסת בישוב שלי אפשר לראות עשרות יונים. יום אחד ביקש הבן שלי ביקש ממני לכתוב עליהן.
היונים של בית הכנסת דווקא? שאלתי אותו. מה אתה רוצה שאכתוב עליהן?
אני רוצה לדעת למה הן עפות במעגלים, ולמה הן מתפצלות תמיד לשתי קבוצות ומתחברות חזרה. ענה לי הבן שלי. וגם למה המעגל שלהן תמיד פונה לאותו כיוון.

טוב… בחיפוש קצר ברשת מצאתי להפתעתי, בין היתר, את הויקיפדיה של היונים (אמיתי!), ועוד שפע של אתרים שהעלו את השאלה הזאת בדיוק וגם ענו עליה. אז למה יונים עפות במעגלים? יש להן כמה סיבות טובות לעשות את זה.

1. כדי להתמצא בשטח

כשהייתי ילדה קיבלתי במתנה זוג יוני דואר. הזהירו אותי שעלי לשמור עליהן בכלוב עד שיהיו להן צאצאים וצאצאי צאצאים ורק אחרי הדור השלישי יתבגר ויכיר בביתנו כביתם – לשחרר אותם. פעלתי בדיוק לפי ההנחיות. ולמרות הכל, ביום שבו פתחתי את הכלוב כל שלושת הדורות כל היונים שלי – עפו לבלי שוב. חזרו לבית המקורי שממנו הגיע הדור הראשון.

התכונה הזאת, כושר ההתמצאות וזכרון השטח אופייניות לא רק ליוני דואר אלא לכל מיני היונים. היונים מדגימות ואולי גם גוברות על כושר ההתמצאות שיש גם לעופות נודדים.

כמו עופות רבים אחרים גם היונים קולטות את השדה המגנטי של כדור הארץ. תעופה במעגלים מאפשרת להן לקבל תמונה תלת מימדית של הפולסים המגנטיים כדי להתמצא ולמצוא את הדרך הביתה.

ליונים יש גם חוש ריח חד במיוחד. הן מבחינות בגוני ריח של האדמה ושל הצמחיה. יונים צעירות יכולות לזהות ריחות שהתפשטו באוויר ולעקוב אחרי כיוון הריח. הן עפות בסיבובים כדי לאתר את הריח שמזכיר להם את הבית ולהתכוונן לדרך חזרה. ליונים יש גם זיכרון צילומי טוב. כאשר הן מסתובבות במעגלים מעל שטח מסויים הן קולטות את הריחות ואת המראות ושומרות אותם בזיכרון לשימוש ניווטי בהמשך.

למעשה, היונה ממפה את האזור ואת ציוני הדרך הבולטים בו.
סביבות עוברות שינויים: מכוניות עוזבות את החניה, השדה נקצר, ובטווחים ארוכים יותר בתים נבנים, כבישים נסללים, ועוד אלפי שינויים שעלולים לשבש את ההתמצאות. לכן גם אם היונה חיה באותה סביבה, היא תחזור שוב ושוב על תהליך המיפוי. היא תיעזר בנקודות שלא השתנו כדי למקם נכון את הנקודות החדשות בסביבה המוכרת.

2. כדי לברוח מאויבים

הבנתי. כשהיונה עפה היא תעדיף מעגלים כדי להתמצא בשטח. אבל על גג בית הכנסת היונים יושבות להן בנחת ואז לפתע פתאום הן מזנקות לאוויר ומתחילות לעוף במעגלים. ואז חוזרות בנחת לגג! מה הסיפור?

ליונים יש אוייבים, גם הם עופות, ובאזורנו במיוחד הבזים והעורבים. אין הזדמנות שניה – אם לא ברחת בזמן, הלך עלייך. ולכן יונים מגיבות על כל צללית חולפת כאילו היא איום של עוף דורס. כאשר להקת יונים חשה בסכנה בגלל קרבתו של בז או של עורב או אפילו בגלל צל חשוד, הן עוזבות בבת אחת את אזור המנוחה שלהן ועפות במעגלים עד שהאיום יחלוף.

ייתכן שגם ההתפצלות לשניים נועדה לבלבל את האויב או להקטין את כמות הטרף הפוטנציאלי – אם העוף הדורס ירדוף אחרי חצי מהלהקה, הוא יניחו לחצי האחר. התעופה במעגלים מקשה על העוף הדורס לתכנן את הזינוק באוויר לעבר הטרף. התעופה במעגלים גם מקשה על הציפורים הדורסות לבחור מטרה. עד שתיבחר המטרה יתבזבז זמן יקר, והטרף יכול לברוח!

אגב, אם אתם שואלים למה יונים יושבות דווקא על הגג של בית הכנסת, התשובה היא: מפני שהגג גדול דיו להכיל להקה שלמה של ציפורים, ועל ידי כך יש יותר ”צופות“ שיבחינו בסכנות וגם מתאפשר הזינוק לתעופה משותפת.

ועוד אגב: השואל למעלה טעה. לא נכון שהמעגלים של היונים פונים תמיד לאותו כיוון… כנראה דרושות יותר תצפיות כדי להבחין בכך.

3. כדי לשפר את התעופה

ועוד: יונים הן עופות כבדים יחסית והמעוף גוזל מהן אנרגיה רבה. התעופה במעגלים עוזרת בשתי דרכים:
הראשונה: ייעול השימוש בכוח העילוי, שמאפשר ליונים לצבור גובה ולהמריא ללא מאמץ. כאשר להקה שלמה של יונים מתרוממת כך, התעופה של כולן משתפרת.

הדרך השניה: ניצול "בריכות קטנות" עגולות של אוויר חם, שגם הן עוזרות ליונה להתרומם ללא מאמץ. עופות גדולים כמו חסידות משתמשים בתרמיקות כדי להתרומם במעגלים לגובה גדול. היונים עושות את זה במימדים קטנים יותר.

לסיכום, נכון שלעתים קרובות יונים מעצבנות אתנו, אבל מצד שני העובדה שהן חיות ממש בקרבנו מעניקה לנו את הזכות והיכולת לחקור אותן, ובאמצעותן להרחיב את ההבנה שלנו בעולם הציפורים בכלל.