נימפית החורשף ופרפרים נודדים

תלמידות כיתה ז-ח בבית הספר יצאו לטיול קטן באזורנו, ומשם אחת התלמידות שלחה לי את התמונה של הפרפר היפה הזה. אני מניחה שגם אתם ראיתם כמה מהיפים האלה בזמן האחרון.

בארץ, נמפית החורשף היא פרפר מצוי יחסית, אך לא בהמוניו. עכשיו, באביב, ניתן דווקא לראות כמות גדולה של פרפרים יפים אלה מפני שרבים מהם נודדים, ועוברים בארצנו בדרכם צפונה. עכשיו הזמן שהפרפרים היגעים חונים אצלכם בגינה לסעוד את ליבם בצוף ולאגור כוחות ואנרגיה להמשך המסלול. או אולי, כפי שנזכיר בהמשך, דווקא להשאיר כאן דור חדש של צאצאים שימשיך במסלול.

ארץ ישראל נמצאת ממש במסלול הנדידה של מיני פרפרים, בדיוק כמו במקרה של הציפורים הנודדות. ומבין הפרפרים הנודדים נימפית החורשף כנראה עושה את אחד ממסלולי הנדידה הארוכים ביותר.

פרפרים נודדים? מדהים! מה ההיגיון? ואיך הם עושים את זה, הקטנטנים הקלים האלה?

למה פרפרים נודדים?

בואו נתחיל מההיגיון. פרפרים נודדים מאותן סיבות שגורמות לנדידה של בעלי חיים אחרים. שלא כמו בני אדם, בעלי חיים לא יכולים להתאים את עצמם לשינויי מזג האוויר. קר להם או חם להם מדי, ובעיקר – בעונה לא מתאימה חסר להם מזון. נימפית החורשף הוא מין פרפר שנודד בעקבות המזון.

לא כולם נודדים. בארץ ישראל יש גם אוכלוסיה קבועה ולא נודדת של נימפיות. אבל באביב עוברות כאן להקות של נימפיות במסלול האביב: ממדבר סיני וערב לכיוון אירופה. מסלול של אלפי קילומטרים. חלק מהפרפרים רק עוברים כאן במהירות של 30 קמ“ש (ועד 45 קמ“ש בסיוע הרוח), ומצליחים להגיע ליעדם תוך כמה ימים (אם נשבה הרוח בכיוון הנכון) אבל אחרים לא מצליחים להשלים את המסלול והם עוצרים כדי להתרבות ולהשאיר לצאצאים שלהם את המשימה להמשיך הלאה.

איך הפרפרים נודדים?

איך פרפרון שזה עתה בקע מהביצה יודע לאן לנדוד? זו שאלה שמסקרנת חוקרים. וחוקרים לא מנחשים אלא עושים ניסויים (על ידי יצירת סביבות מלאכותיות וצפיה בהתנהגות הפרפרים). לאור המחקר החוקרים משערים שבמוח של הפרפרים הנודדים – ושל עוד מיני חרקים – יש מעין מצפן המבוסס על השמש. לפי הזווית שבה נמצאת השמש הם יכולים לקבוע את הכיוון שבו ינדדו.

תחשבו על זה רגע: השמש כל הזמן זזה בשמים, ולכן זווית אור השמש משתנה כל הזמן. בבוקר השמש במזרח ובערב היא במערב, כך שפרפר שנודד צפונה צריך לעוף בבוקר כאשר השמש מימינו (במזרח) אבל כדי לשמור על הצפון הוא צריך בערב לעוף כאשר השמש משמאלו (במערב) דווקא. וגם בכל הזמנים שבין הבוקר לערב הוא צריך להתאים את עצמו למיקום המשתנה של השמש. יוצא שפרפר הנודד לפי השמש צריך שעון פנימי שיגיד לו מה השעה, ולפי זה איפה השמש נמצאת בכל שעה.

נימפית החורשף – לא רק על חורשף

כמו שאמרנו, נימפיות רבות עוצרות אצלנו בדרכן לצפון, מטילות ביצים ונפרדות מהעולם. השם נימפית החורשף מלמד שהן אוהבות את קוצי החורשף ומטילות עליהם את הביצים. אבל בניגוד למינים מסויימים של פרפרים, שנאמנים רק לצמח אחד, נימפית החורשף מטילה ביצים על מגוון צמחים, ממשפחות שונות ומסביבות שונות. לכן תוכלו לראות פרפרי נימפית גם בגינות שלכם וגם במרחבי השדות.

חפשו את הזחל

אם ראיתם פרפר כזה על הצמחים בגינה, שימו לב: אולי על העלים קשה לראות את הביצים מפני שהן ירוקות. אבל הזחלים שבוקעים מהן (אחרי ארבעה ימים בלבד) הם שחורים ושעירים.

אם תראו על הצמח עלה מקופל ומודבק על ידי קורים דקים – ייתכן שבתוכו מסתתר זחל אחד, שמתגונן כך מאוייבים ומפגעי מזג האוויר. פיספסתם את הביצה, את הזחל ואת עלה המסתור? אולי תצליחו לראות בתחתית ענף או אבן את הגולם – גולם תלוי באורך 2.5 סנטימטרים, חום-אפור עם כתמים גדולים זהובים. מצאתם? עקבו, אולי תזכו לראות את הפרפר הבוקע… בוקע, ממלא את בטנו ויוצא בעקבות השמש להמשיך את המסלול שהתחילו הוריו.

עוד מידע ותמונות תוכלו למצוא באתר הנפלא "חרקים".