דובון הקורים

"אז את רוצה להגיד לי שכל החיים פחדתי ללטף את הזחלים האלה ללא סיבה? מה זאת אומרת, כולם יודעים שהם צורבים! מה, לא?"

לא.

מי מתחבא באוהל?

אחרי תקופת גשמים ממושכת השדות שלנו מלאים במאהלים לבנים, מכוסים טיפות גשם קטנות שממחישות את עוצמת ההגנה שהרשתות האלה מספקות למי שמתחתיהן. אבל מי זה?

רובצים על האדמה ומסתכלים פנימה דרך הטול הצפוף. עשרות זחלים פצפונים שחורים מכורבלים יחד.

אבא דובון ואמא דובון

"איזו אימא נחמדה שהכינה להם את הרשת היפה הזאת!"

טעות!

האמא מתה מזמן, אחרי שהטילה את הביצים בתוך האדמה. מי שאחראי על טוויית הרשת הוא לא אחר מאשר הזחלים הזעירים האלה בכבודם ובעצמם.

אבא דובון קורים הוא עש לילי (רוב העשים הם פעילי לילה). אולי זכיתם לביקור בית ממנו ממש בתחילת החורף. סימנים? בבקשה: עש בעל כנפיים משולשות בהירות עם עיטורים גיאומטריים כהים.

הזכר הוא עש פעיל-לילה מכונף ומעופף, עם מחושים דמויי נוצה וכנפיים בהירות המעוטרות בצורות גאומטריות כהות.

בשונה ממנו, אמא דובון קורים היא מאד לא פרפרית. היא לא מעופפת וכל תפקידה בעולם הוא להזדווג ולהטיל ביצים על הקרקע, על אבנים או על צמחיה.

הביצים ממתינות באדמה עד שתתחיל עונת גשמים משכנעת מספיק. רק צמחיה טובה של עשבים תבטיח מזון לזחלים שיבקעו.

עבודת צוות

מזל טוב! בקעו זחלים. מרגע זה הם חבורה מלוכדת. כוחם באחדותם. מהרגע הראשון הם טווים יחד את רשת הקורים. איך? יש להם בפה בלוטת טווייה, שיוצרת קור, הדומה מאד לקור עכביש. הרשת גדולה ומכסה כמות מכובדת של מזון: צמחים. החבורה מתגודדת מתחת לרשת ואוכלת… אוכלת… זחל הוא מכונת אכילה. התפקיד היחיד שיש לו הוא לאגור חומרים ואנרגיה כדי שיוכל בשלב הגולם לייצר את הפרפר שיהיה בסוף.

השהייה המשותפת לא נועדה רק לצורך טווייה משותפת של רשת מגן אלא גם לצורכי חימום. לזחלים אין מנגנון חימום פנימי כמו שיש לנו. אבל מעט החום שגופו של כל אחד מייצר מצטרף ביחד לחום מספיק עבור החבורה כולה. בעיקר אם נזכור שהאוהל כולו מכסה אותם כשמיכה, שומר את החום בפנים ומרחיק את הקור שבחוץ.

נגמר המזון מתחת לאוהל? החבורה יוצאת ומתקדמת לחלקה הבאה. בהתחלה עוד יבנו רשתות יחד, אבל בהמשך ייפרדו דרכיהם. זה השלב שבו אנחנו רואים את זחלי דובון הקורים אחד אחד ("סכנה, זחל צורב!" ההורים מזהירים. "איכס, זחל", אומרים הילדים). לא איכס ולא צורב.

דובון נובח לא נושך

נכון שדובון הקורים הוא זחל שעיר, שעירות שהעניקה לבני משפחתו את השם דובון. אגב, בשדותינו מסתובבים גם זחלים הרבה יותר שעירים, שאינם ממשפחת הדובונים. ולעניין הצריבה חשוב להבהיר: יש זחלים דובוניים אחרים שיש להם זיפים חלולים המכילים חלבונים רעילים שגורמים לצריבה. דובון הקורים לא.

"אז למה יש לו צבעי אזהרה?" שאלה טובה! הצבעים שחור וכתום שמאפיינים את זחלי הדובון הם אכן צבעי אזהרה, כמו צבעי הדבורה למשל. במקרה שלנו זו הזהרת שווא שנועדה בדיוק להשיג את המטרה: שהסביבה תיזהר לא לאכול ולא להתעסק עם הזחלים האלה. במקרה שלנו מדובר פשוט בזיוף לצורך הישרדות.

מזחל לפרפר

לקראת פסח הזחלים מגיעים לשיא גודלם, כשלושה סנטימטרים אורך. הושלמה המשימה של אגירת מזון. עכשיו כל זחל לחוד "נעלם": הוא מתחפר בקרקע, הופך לגולם וממתין במצב גולם במשך כל חודשי הקיץ, כחצי שנה. או יותר! לחלק מהגלמים יש תפקיד של "מחסני חירום". מה יקרה אם החורף הבא יהיה שחון, והזחלים שיבקעו ימותו מרעב? אל דאגה. יש לנו מחסני חירום – מאגר של גלמים שממתינים באדמה לא חצי שנה, אלא שנה וחצי, ויבקעו רק בחורף הבא- בא.

השנה (2024) עושה רושם שהחורף מעולה, ובינתיים יש רשתות מלאות זחלים על כל צעד ושעל.

הירוק הירוק הזה

אי אפשר לסיים בלי השאלה: מה זה המיץ הירוק הזוהר שיוצא לזחלים מהגוף כשהם נמעכים? תגידו "איכס", בסדר, אבל זאת שאלה אמיתית שילדים (וגם ילדים שגדלו) רוצים לדעת מה התשובה עליה. והתשובה: אמרנו שזחל הוא מכונת אכילה. כל כולו מערכת עיכול. ומה הוא אוכל? עשבים ירוקים. את היתר תסיקו בעצמכם.