מעוף הכלולות

יצורים רבים מזהים בגשם הראשון את חילופי העונה אבל נשארים באדמה ומחכים עוד קצת… או שמתחילים להגיב, אבל בסתר האדמה.

אבל יש מי שהם הראשונים לזהות ולהגיב. הנמלים! מיד אחרי הגשם הראשון רבים הבחינו בנחילים הענקיים של "נמלים מכונפות". אפשר להירגע. לא מדובר בזן חדש למדע. בכלל לא מדובר בזן. הנמלים המכונפות הן מלכות וזכרים, שיוצאים מקן הנמלים הישן והמוכר וזוכים לכנפיים למשך יום או יומיים, לצורך הזדווגות בלבד.

שמו של אירוע חגיגי זה הוא "מעוף הכלולות". אבל זה לא רומנטי כמו שזה נשמע… הזכרים קיימים רק לצורך הזדווגות, ובשאר השנה יש בקן הנמלים רק נקבות. אחרי ההזדווגות הזכרים מתים, והמלכות החדשות משילות את הכנפיים, ומנסות לייסד לעצמן ממלכה חדשה.

איך מייסדים ממלכה?

בעבודה קשה וסייעתא דשמיא. רובן ייכשלו – ייטרפו או ימותו מפגעי מזג האוויר.

בינתיים… צאו החוצה ותראו עשרות תילי נמלים חדשים וזעירים. כל תל כזה הוא ניסיון של מלכה חדשה להקים לה קן. היא חופרת מחילה לא גדולה, אוטמת עצמה בתא קטן ומוגן ומתחילה להטיל ביצים. בפעם הראשונה והאחרונה בחייה היא מנהלת לבדה את הקן הצעיר ומאכילה את צאצאיה הראשונים, שיהפכו לנמלים פועלות.

אחרי שראינו כמה הנמלים טורחות לצבור מזון, חייבים לשאול: מאיפה יש אוכל לצאצאים בקן החדש שמאוכלס על ידי מלכה בודדה? התשובה: מייצור עצמי. למשך זמן קצר יש לנמלה עודפים בגופה – שרירי התעופה ששימשו אותה למעוף הכלולות סיימו את תפקידם, והם מתפרקים, נספגים בגוף הנמלה והופכים לרוק מזין, שמתאים להזנת הצאצאים הראשונים.

המלכה האם

כאשר הפועלות הראשונות יהפכו לעצמאיות, הן אלה שייצאו לאסוף מזון, יטפלו בצאצאים הבאים ויבצעו את כל המשימות הנדרשות בקן. אז המלכה תתחיל למלוך… כלומר להטיל ביצים. תפקידה של המלכה הוא להטיל ולהטיל ולהטיל… היא המלכה האם כפשוטו. לאחר מעוף הכלולות יש בגופה של מלכה ביציות מופרות בכמות שתקיים את כל קן הנמלים למשך כמה שנים. לאחר מותה של המלכה תתמעט האוכלוסייה עד שהקן יתרוקן ויינטש. כאשר סופה של המלכה קרב, היא מטילה ביצים לא מופרות. ביצים אלה יתפתחו לנמלים זכרים בעלי כנפיים. באותו הזמן, הנמלים הפועלות מתחילות לטפח חלק מהביצים המופרות, טיפוח שיגרום לכך שאותן ביצים יתפתחו לא לפועלות אלא למלכות מכונפות חדשות, לכבוד מעוף כלולות חדש.

למה כל זה קורה אחרי הגשם הראשון?

לנמלה אין לוח שנה והיא לא יכולה לקבוע מועד לפגישה. אז קובעים מראש תאריך מוסכם. למינים שונים יש לוחות זמנים שונים. אצל נמלת הקציר השחורה התאריך המוסכם הוא: "בוקר שמשי מיד אחרי היורה"- אז מכל קיני הנמלים הרלוונטיים יוצאים בו זמנית הזכרים והנקבות. כך מתאפשרים

מפגשים בין משפחות, מה שמאפשר גיוון גנטי שמבטיח כושר הישרדות גבוה יותר. ויש כנראה עוד סיבה: אחרי הגשם האדמה רכה מספיק. אל תשכחו שהמלכה המסכנה צריכה לחפור קן חדש לגמרי לבדה.

דרך אגב, כדאי למצוא קן ולהתבונן איך הנמלים מתכוננות לחורף.

צילום תמונה ראשית: Dmitry Shevchenko, ויקיפדיה