אשחר – מלך הסתיו

גם בימים "משעממים" שבהם הטבע ב"הקפאה" לא חסרים חידושים בטבע שליד הבית. אבל נודה על האמת… לא טרחתי להתרחק מהבית ומהעבודה. מיני האשחר הם מהצומח הטבעי של אזורים רבים בארץ. אם בני האדם לא היו מפריעים – על ידי בנייה או על ידי רעייה – אולי היה כאן יער קטן של שיחי אשחר.

קשה להחליט אם אשחר הארץ ישראלי הוא שיח גבוה או אולי עץ נמוך, וגם כשהוא די גבוה החזות הכללית שלו דומה לשיח: הענפים שלו לא מסודרים והם צפופים וסבוכים זה בזה. ולא רק זה, לרבים מהענפים יש קצה מחודד, כך שהנוף הכללי הוא קוצני וסבוך.

בימים אלה העץ/שיח שופע עלים. העלים אמנם קטנים מאד, אבל בשיא העונה הם ירוקים ומבריקים. כעת מצבם לא מרשים במיוחד, מפני שזהו עץ נשיר ועלים כבר מכינים עצמם לשלכת שתבוא בחורף.

לא תמיד נכתוב על צמח כשהוא בשיאו. בעונת הפריחה שלו באביב, יש בסביבה צמחים עם פרחים הרבה יותר אטרקטיביים. ובתנאים אלה האשחר שאמנם פורח, מתקשה למשוך תשומת לב: הפרחים שלו קטנטנים וחסרי צבע. כפיצוי על חוסר האטרקטיביות החזותית יש להם ניחוח שאולי לא אהוב במיוחד על אנשים אבל כן מושך חרקים. אם ראיתם אשחר שסביבו שלל חרקים מעופפים, חפשו את הפרחים.

בניגוד לכך, בימים אלה של עונת המעבר האשחר הוא מלך. רגע לפני פרוץ החורף הוא אחד מצמחי הבר היחידים שיש עליהם פירות. הפירות אדומים, ובהמשך סגולים עם כתמים שחורים – הצבע שהעניק לו את שמו. אלו אמנם פירות קטנים, אבל מתוקים וראויים למאכל. אפשר לטעום, רק בזהירות: הפרי סבבה אבל הזרעים מכילים חומר משלשל, ולכן צריכים לירוק אותם ולא לבלוע.

ציפורים כן בולעות את הפרי הזעיר יחד עם הזרעים, והן אחריות להפצה של הזרעים.

ראיתם אשחר ארץ ישראלי ואין עליו פירות? כנראה מדובר בעץ זכר. אשחר ארץ ישראלי הוא עץ "דו ביתי", כלומר חלק מהעצים הם זכריים, ומהפרחים שלהם לא מתפתחים פירות. באתרי הגינון ממיצים לגדל דווקא אותם, מפני שעצי הנקבה זורעים את עצמם בגינה ואתם עלולים לאבד שליטה…

מומלץ גם בגינה

די הופתעתי לגלות שבאתרי הגינון ממש ממליצים על גידול אשחר בגינה. למעשה הבחירה לא מפתיעה. הוא הוכיח את עצמו בטבע כצמח שיכול לגדול בשמש מלאה וגם בצל. הוא עמיד למדי בתנאי קרה ושרב, הוא מתאים גם לשטחים מסולעים – גיריים, חסכוני בצריכת מים ובטבע איננו רגיש במיוחד למזיקים. בנוסף ממליצים אתרי הגינון לעצב את האשחר באמצעות גיזום חורפי, לגזום ולעשות ממנו גדר חיה צפופה (קחו בחשבון את הקוצים, לטוב ולרע) וגם ליצור פסלים ירוקים.

כאמור, הפרחים לא מושכים תשומת לב אנושית, אבל הם מושכים אליהם חרקים, בין היתר פרפרים כולל שני פרפרים שאוהבים אותו במיוחד וקרויים בשמו: כחליל האשחר ולימונית האשחר. אם תטעו או תזרעו אשחר בגינה, תהפוך גינתכם ל"גינת פרפרים".

אשחר – האטד המקראי?

זוכרים את האטד ממשל יותם? חוקרים רבים בכל התקופות ניסו לזהות את הצמח. יש לא מעט רעיונות לזיהוי, ובין המקובלים ביותר נכלל האשחר הארץ ישראלי. הוא מתאים למשל יותם – בהשוואה לעצי הפרי המרשימים זהו עץ די עלוב, ויש לו פרי, אבל עלוב, ובנוסף קשה לשהות במחיצתו (בגלל הקוצים). כשהרמב"ם מזהה את האטד הוא מתאר צמח בעל תכונות רבות שמתאימות לאשחר שלנו (שביעית, פ"ז מ"ה), וגם המושג "גורן האטד" שמוזכר בספר בראשית (נ,י)- מתאים לגורן שמוקפת בגדר קוצנית, אולי "גדר חיה" מצמחי האטד – אשחר ארץ ישראלי. (למתעניינים: ראו בפורטל הדף היומי)