טיון דביק – בית מרקחת אצלכם בחצר

בשלהי הקיץ הלוהטים האלה הוא בוהק בירוק רענן. על אדמות שנחשפו באתרי בנייה, ובתנאי שיד מתנחל עדיין לא כבשה אותן עם גינה מפונפנת. טיון דביק – שיח גדול וירוק, שדווקא עכשיו פורח בפרחיו הצהובים שדומים לסביונים. הדמיון לא מקרי – שניהם שייכים למשפחת המורכבים. הטיון פורח במשך כל הקיץ והסתיו, והוא מציל את יצרני הדבש בעונה שכמעט אין בה פרחים. לפרחים יש צוף טעים (כנראה) ודבורת הדבש אוהבת אותו, בעיקר בעונת הסתיו, עונה בה יש מיעוט בפריחה.

אחד הדברים המעניינים שאתם יכולים לראות בסוסיא הוא שני שיחי טיון דביק שצומחים ממש זה ליד זה, אחד מהם
צהוב מפרחים ואילו שכנו כבר מלבין מ"סבאים" שהם הפירות. דרך אגב, יש חוקרים שסבורים ש"פתילת האידן" המוזכרת ב"במה מדליקין" היא פתילה שעשויה משערות ה"סבא" של הטיון.

אם אתם עדיין מתלבטים אם זיהיתם נכון את הצמח – געו בעלים שלו. דביק? זה טיון דביק. רוצים להיות בטוחים? הריחו את האצבעות שנגעו בעלים ותחושו בריחו החריף. המשורר יהודה עמיחי אמר בראיון ש"ריח הטיון, זה הריח האמיתי של ארץ ישראל. קצת מתוק וגם מר, גם יבש, גם חזק וגם מיואש“ (מעריב 4.4.86) על טעם ועל ריח אין להתווכח. יש מי שאוהב את הריח הזה. ואתם?

אם תבדקו בשולי הגינה שלכם יש סיכוי שתופתעו למצוא שיח אחד או יותר. תודות לזרעים המעופפים ולכושר נביטה גבוה הטיון הדביק הוא מתנחל אמיתי בגינות של כולנו. אצלכם זה בחינם, אבל כשחיפשתי מידע לצורך המאמר הזה נדהמתי לגלות שיש לפחות משתלה אחת שאשכרה מוכרת זרעי טיון דביק לצורכי גינון!

לא רק מתנחל, גם חלוץ

הטיון לא מפונק. הוא מצליח להיקלט ולצמוח באדמות דלות, כמו חשיפי הסלע באתרי בניה ובשולי דרכים חדשות. בתנאים שבהם צמחים אחרים לא יכולים אפילו לנבוט, הוא צומח ומשגשג. סביבה נוספת שהטיון חוגג בה היא בשולי אפיקי נחלים, ומכאן שמו : טיון, מלשון טין (בוץ).

בית מרקחת שלם בחצר ביתכם

לפני שאתם רצים לעקור את הפולש המעצבן, חשוב שתדעו: מכיוון שהטיון הוא צמח שלוחם על קיומו בתנאים קשים, צמח חזק, שמכיל חומרים אנטיספטיים שנועדו להרחיק מעליו גם מזיקים ומתחרים. הוא גם מחטא (בעזרת שרפים ושמנים ארומטיים), מאחה (כשמו כן הוא – מדביק פצעים בעזרת השרפים), ועוצר דימומים חזק (בזכות הטאנינים המצמתים, שיש בו בשפע עצום) .

מיוחסות לו תכונות רפואיות רבות, והוא שימש כעשב מרפא כבר בימי קדם. ידוע שמשתמשים בו לטיפול בכ-40 מחלות ומכאובים. כנראה שיש יותר מ"משהו" בסגולות המיוחסות לו, ולכן כיום מתקיימים ברחבי העולם מחקרים רפואיים רבים שנועדו לאשר את היכולות שלו. הטיון אמנם לא נמצא בשימוש רפואי רשמי, אבל ברחבי העולם נמכרות תמציות מהצמח לשימוש רפואי.

חוקר הצמחים ניסים קריספיל, שתחקר במשך שנים רבות את הערבים (בעיקר ביהודה ושומרון) מתאר חלק מהשימושים: אדים מחליטת עלי הטיון לטיפול בכאבי פרקים, בכאבי גב וברגליים נפוחות, מוהל העלים כתרופה נגד זיהום בפצעים פתוחים וכנראה גם כמזרז ריפוי, חליטת עלים לטיפול בזיהומי חניכיים וגם להורדת לחץ דם וסוכרת, משחה מעלים יבשים עם שמן זית לטיפול בעור יבש ומבוקע בידיים וברגליים.. ואלה רק דוגמאות! בעלי הגינות יכולים לנסות את זה: תמציות מהצמח משמשות גם במלחמה במחלות של צמחים, כגון נגד פטריות ובקטריות.

ולא רק תרופות: משורשי הטיון הדביק מפיקים עד היום ליקרים. ועוד משהו: בעבר השתמשו בשורשים להפקת צבע צהוב אוכר.

מקור תמונת כותרת: ויקיפדיה