פסח חלף עבר והחורף נגמר.
כניסת החורף לחיינו התרחשה לאט. הגבעות נצבעו לאיטן, בהתחלה בנגיעות מהוססות של ירוק ורק אחר כך הוריקו כליל. לעומת זאת, האביב הישראלי נכנס בבת אחת. כאילו בן יום הירוק דהה ונעלם. הפריחה הצבעונית העזה נעלמה, והנוף מכוסה בעיקר במיני דגנים, שרבי נחמן קורא להם עשבים.
החורף שלנו היה זמן של יופי עז. עכשיו, בסוף האביב, הפרחים קטנים, נמוכים וצנועים וצבעיהם רכים. העיניים משתחררות מה"שוחד" של הצבע ומתפנות לראות את הצורות. אם החורף הוא עונה של יופי, העונה הנוכחית היא עונה של חן.
המנדלה של הטבע
בואו נסתכל על צורת הפרחים: מעגלים.
"חידוש גדול!", אתם בטח אומרים (בציניות, כמובן…). "פרחים עגולים, מי שישמע"… אז בבקשה תנו עוד מבט. מומלץ אפילו (אך לא הכרחי) להיעזר בזכוכית מגדלת, כדי לראות שלעתים קרובות המעגליות של הפרחים היא לא פשוטה, והיא מזכירה יותר "מנדלה". (לגברים שבינינו: מנדלה היא ציור בעל סימטריה רבה, בדומה לתמונה שנראית בקליידוסקופ. מספר קטן של פריטים מסודרים במרכז, ומשם המעגל מתפתח עם עוד ועוד תוספות שגם להן בתורן יש תוספות אחרות עד התוצר הסופי – מנדלה ציורית מושלמת. בשנים האחרונות כבשה את הארץ אופנת המנדלות באביזרים קישוטיים, ביצירה ובחוברות צביעה). לא רק הניסיון האישי שלי, גם מחקרים בביולוגיה (שלא לדבר על תורות מזרחיות) מאשרים שצורות מעגליות משרות עלינו שלווה. מעניין שמנדלות יפהפיות מופיעות דווקא אצל הקוצים (ראו תמונות).
קצת מתמטיקה לסיום…
אי אפשר לסיים בלי להגיד "סדרת פיבונאצ'י". חלק גדול מהמעגלים בטבע מבוססים על עיקרון מתמטי שנחשף על ידי המתמטיקאי ליאונרדו פיבונאצ'י לפני 820 שנה. בסדרת פיבונאצ'י כל איבר נוסף שווה לסכום שני האברים שלפניו. כך למשל, אם נתבונן בפרח ממשפחת המורכבים כמו סביון, חרצית, חמניה ורוב הקוצים, נוכל לראות שהגידול המספרי של האיברים בכל מעגל ממרכז הפרח והחוצה מציית לכללי סידרת פיבונאצ'י, ומספר הפריטים בכל מעגל מתקדם מבפנים החוצה כך: 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13 וכן הלאה.
