עורב

העורבים הם בני הארץ הזאת. יש להם מקום של כבוד בשלושת חלקי התנ"ך: בתורה, בנביאים ובכתובים, וגם במדרשים ובסיפורי האגדה והמשל. אלמלא היו ילידי המקום, הייתי אומרת שיש להם תכונות של מינים פולשים: הם בעלי כושר הסתגלות גבוה למגוון סביבות, ומיישבים ארצות רבות בעולם.

העורב האפור הוא תושב כל סביבת מגורים של בני האדם. בשנים האחרונות זהו המין בעל האוכלוסייה השלישית בגודלה בישראל.

העורב לבוש "חליפה" שחורה ולבנה, שמתאימה לו בדיוק. הצבעים שחור ולבן לא מאפיינים את העורב רק חיצונית, גם בו עצמו יש צדדים "שחורים" וגם צדדים "לבנים", אפשר לאהוב אותו ואפשר גם ההיפך.

מעשה באגוז

אני לא ממליצה לכם לאמץ עורב, אבל אם תחליטו לאמץ אחד, יש סיכוי גדול שתיהנו מחיית מחמד חכמה במיוחד. ברשת תוכלו למצוא סירטונים שמראים כיצד עורב פותר בעיה מורכבת בעלת כמה שלבים. חוקרים טוענים שלעורב בוגר יש יכולת לפתור בעיות ברמה של ילד בן שבע. ובבקשה לא לזלזל בילדים בני שבע!

על המדרכה ליד ביתי מצאתי אגוז מפוצח. עץ האגוז היחיד שקרוב לביתי נמצא במרחק כמה מאות מטרים, ליד המכולת. אז איך הגיע האגוז לחצרי? כנראה במקור של עורב, שמצא אגוז, עף לאן שעף וזרק את האגוז על המדרכה כדי לפצח אותו! עורבים מוצאים מגוון דרכים לפצח אגוזים, כולל השלכת האגוז מתחת לגלגליה של מכונית נוסעת.

זיכרון של עורב

אז למה אני לא ממליצה לאמץ עורב? בגלל תכונות אחרות שיש לעורבים: הם נקמנים, חדי אבחנה ובעלי זיכרון מעולה. כלומר יודעים לזהות בן אדם ספציפי, להחליט שהוא אויב העורבים ולא שוכחים אותו לעולם.

הבעיה היא שהם חסרי הבנה חברתית אנושית, ועלולים לפרש את מעשיכם בדיוק הפוך מכוונותיכם. כשאתם אוספים ברוב רחמים עורב צעיר כדי לטפל בו, העורבים האחרים חושבים שחטפתם את אחיהם, ומעכשיו לא יניחו לכם. מדי פעם מתועדים אנשים שהעורבים בשכונה סימנו אותם כאויבים. אל תקנאו בהם!

עורבים נגד מיינות

לא לחינם בסיפורים רבים מופיעים זה לצד זה היונה והעורב. שניהם עופות שהסתגלו לסביבת האדם וחיים בהמוניהם בינינו. העורבים ניזונים משאריות המזון שאנו זורקים ונהנים מהעצים שנטענו, שמספקים להם מקומות קינון. מה הפלא שהם התרבו עוד ועוד?… כלומר, עד שהגיעו המיינות.

כיום המיינות מתחרות בעורבים על משאבים למחיה. לפעמים אוכלוסיית המיינות גדלה על חשבון העורבים, ולפעמים להיפך. וכמו במקרה של המיינות, יש רשות חוקית לציידים לצוד עורבים כדי לדלל את האוכלוסיה ולצמצם את נזקיה לעולם החי.

כמו המיינות, גם העורבים מהווים סכנה למיני ציפורים אחרות – אם כי צורת ההיזק שונה. העורב בונה קן גדול על ענפי עצים גבוהים ולא תופס קינים של ציפורים קטנות, אבל מצד שני, הוא אוכל להן את הביצים והגוזלים… פעם חשבתי שהעורבים אחראים להתמעטות של ציפורי השיר. מחקרים שנערכו בארץ הגיעו למסקנה שלמרות שהעורבים ניזונים מציפורי שיר, לא הם הגורם העיקרי להתמעטותן. לפעמים אפילו להיפך, לפחות במה שנוגע למינים מסויימים של ציפורים: קוקיות אוהבות להטיל ביצים דווקא בקן של עורב, בזים וינשופים אוהבים לקנן בקן נטוש של עורב. קיצורי דרך כאלה מסייעים להתרבות של מיני ציפורים אלה.

מה עורבים אוכלים?

כבר אמרנו שהעורבים אוהבים אגוזים. חוץ מזה העורב האפור הוא אוכל כל: חרקים, מכרסמים, רכיכות, צבים וזוחלים קטנים, דגים וגם ביצים ואפרוחים של ציפורים רבות.

עורבים גם שומרים מזון לשעת חירום. הם טומנים באדמה מזון שלא נאכל. אם יש מזל (ויש, בהחלט!) המזון שהוטמן הוא איזה פרי או זרע (למשל בלוט), שיישאר באדמה וינבוט. כך בעצם העורבים עוזרים להפצת זרעים של מגוון עצים ולשיקום יערות שנשרפו, למשל.

העורב הוא גם פועל ניקיון. אם בשעת נסיעה אתם רואים חבורת עורבים על הכביש, כנראה הם עסוקים ב“פינוי“ פגר של ארנבת, שועל או אפילו כבשה.

אז מה למדנו? שהצבעים שחור ולבן לא מאפיינים את העורב רק חיצונית, אלא יש בו צדדים "שחורים" וגם צדדים "לבנים". איזה צד אנחנו בוחרים לראות?

שירת העורב

רגע לפני פרידה, את העיקר כמעט שכחנו… העורב הוא ציפור שיר! מה, לא שמעתם עורב שר? למען האמת ההגדרה "ציפור שיר" לא מחייבת שירה, אולי רק דרך מסויימת להפקת צלילים. למשל "קרע!".

יהי רצון שתישמע גם תפילת העורב, וייקרע רוע גזר דיננו.